-
אז בואו נאמר שזהו משולש שווה-צלעות ומה שאני רוצה לעשות,
זה ליצור עוד צורה ממשולש שווה-צלעות זה
-
ואני אעשה זאת על-ידי חלוקת כל צלע במשולש לשלושה חלקים שווים
-
...לשלושה חלקים שווים...
-
המצולע שלי לא צויר במאופן מושלם,
אבל נראה לי שתוכלו להבין את הנקודה...
-
ובקטע האמצעי אני רוצה לבנות משולש שווה צלעות נוסף
-
...אז בקטע האמצעי כאן אני אצור עוד משולש שווה צלעות...
-
...זה הולך להיראות בערך כך...
-
...ואז גם כאן...
-
...אני אבנה עוד משולש שווה צלעות...
-
אם כן, מהמשולש שווה-צלעות המקורי
הגעתי למשהו שנראה כמו כוכב, או "מגן דוד",
-
ואז אני אעשה זאת שוב!
-
אז עבור כל צלע, אני אחלק אותה
לשלושה קטעים שווים,
-
ובקטע האמצעי שלה אני אבנה משולש שווה צלעות נוסף
-
...אני אבנה משולש שווה צלעות נוסף...
-
...בקטע האמצעי, אני אבנה משולש שווה צלעות...
-
ואני אעשה זאת עבור כל אחת מהצלעות
-
כאן, וכאן...
-
...נראה לי שאתם מבינים את הרעיון...
-
...אבל אני רוצה שיהיה ברור...
-
כך, וכך...
-
...כמעט סיימתי לסבב הזה, למחזור הזה...
-
וזה יראה כך.
-
ואז אני יכול לעשות זאת שוב!
-
את כל אחת מהצלעות אני יכול לחלק לשלושה קטעים שווים
ולבנות משולש שווה צלעות חדש
-
כאן, וכאן, וכאן וכאן...
-
...אני חושב שאתם מבינים לאן זה הולך...
-
ואני יכול להמשיך לנצח נצחים.
-
אז מה שאני רוצה לעשות בסרטון זה
הוא לחשוב על מה שקורה כאן.
-
מה שאני למעשה מצייר, אם נמשיך לעשות זאת שוב ושוב,
-
בכל סבב אנחנו נחלק כל צלע לשלושה קטעים שווים,
ובסבב הבא כל קטע אמצעי יהפוך למשולש שווה צלעות.
-
הצורה שאנו מתארים כאן נקראת "פתית השלג של קוך",
-
(ואני בטוח שאני מבטא "קוך" לא נכון [באנגלית: "קוץ'"])
-
..."פתית השלג של קוך",
-
והוא תואר לראשונה ע"י הג'נטלמן הזה כאן,
שהיה מתמטיקאי שוודי,
-
נילס פביאן הֶלגֶה פון קוֹך,
-
(ואני בטוח שאני טועה בהגיה...)
-
וצורה זו היתה מהראשונות שהוגדרו כ-"פרקטל".
-
אם כן, זהו "פרקטל".
-
והסיבה שבגללה צורה זו נחשבת פרקטל
-
היא שהיא נראית אותו דבר,
או נראית דומה,
-
בכל קנה מידה בו נסתכל עליה.
-
אז כשמסתכלים עליה בקנה המידה הנוכחי,
-
...אם נסתכל כאן...
-
נראה כמה משולשים עם בליטות עליהם,
אבל אז אם נתקרב פנימה, הישר לשם,
-
אזי עדיין נראה את דפוס דומה.
-
ואז אם נתקרב שוב,
נראה את התבנית הזו שוב ושוב.
-
אם כן פרקטל הוא צורה שבכל קנה מידה,
בכל מידת התקרבות,
-
נראית פחות או יותר אותו דבר.
-
לכן צורה זו נקראת פרקטל.
-
ומה שמעניין במיוחד,
-
והסיבה שבגללה אני מזכיר את הצורה הזו
בשלב זה של הסרטונים על גאומטריה,
-
היא שלצורה זו למעשה יש היקף אין-סופי,
-
אם היינו ממשיכים לעשות זאת,
אם היינו בפועל יוצרים את פתית-השלג של קוך,
-
בו ממשיכים להוסיף משולשים קטנים אינסוף פעמים.
-
ולהראות שיש לו היקף אינופי,
בואו פשוט נבחן צד אחד של הצורה הזו,
-
...אז בואו נאמר שצד זה...
-
...בואו נאמר שאנו מתחילים היכן
שהתחלנו עם המשולש המקורי, בצד זה,
-
ובואו נאמר שיש לו אורך "S".
-
ואז אנו מחלקים אותו שלושה קטעים שווים,
-
...שלושה קטעים שווים ואלו יהיו S חלקי 3, S חלקי 3, S חלקי 3,
-
...בעצם אכתוב זאת כך...
-
...S חלקי 3, S חלקי 3, S חלקי 3...
-
ובקטע האמצעי אנו בונים משולש שווה צלעות...
-
אז כל צלע תהיה באורך S חלקי 3...
...S חלקי 3, S חלקי 3...
-
ועכשיו האורך של החלק החדש הזה,
-
(יותר אני לא יכול לקרוא לו קו
כי יש בו בליטה כזו)
-
האורך של הקטע הזה כאן אינו באורך S יותר,
אלא באורך שליש S כפול ארבע.
-
לפני-כן הוא היה שליש S כפול שלוש
וכעת יש לנו אחת, שתיים, שלוש...
-
ארבע קטעים שהם שליש S.
-
אז כעת, אחרי פעם אחת של תהליך
החלוקה ובניית המשולשים,
-
החלק החדש שלנו,
-
אחרי שהוספנו את הבליטה,
-
יהיה לו אורך של 4 פעמים S חלקי 3
או ארבעה שלישים של S.
-
אז אם ההיקף המקורי של הצורה שלנו,
כשהיתה משולש פשוט היתה P0,
-
אחרי סיבוב אחד,
אחרי הוספת סט בליטות ראשון,
-
ההיקף יהיה כעת...
-
ההיקף יהיה 4/3 ההיקף המקורי,
מכיוון שכל צלע במשולש גדלה ב-4/3.
-
אז P0 היה מורכב משלושה צדדים,
עכשיו כל צד הוא בארבע-שלישים גדול יותר,
-
אז ההיקף החדש יהיה ארבע שלישים מההיקף הישן.
-
ואז נעשה סיבוב שני ובו ההיקף
יהיה ארבע שלישים מההיקף הקודם
-
אז בכל סיבוב שתעשו ההיקף גדל פי ארבע שלישים,
או, בשליש אחד יותר גדול,
-
ארבעה שלישים ביחס להיקף בסיבוב הקודם.
-
אז אם תעשו זאת אינסוף פעמים,
אם תכפילו את כל מספר ב-4/3 אינסוף פעמים,
-
תקבלו אורך אינסופי.
-
אם כן, P-אינסוף, ההיקף אם נבצע זאת אינסוף פעמים,
הוא אינסוף.
-
וזה כלשעצמו דבר מגניב,
חישבו על דבר-מה שיש לו היקף אינסופי...
-
אבל מה שיותר מגניב זה שיש לו שטח סופי!
-
וכשאני אומר שטח סופי, הוא אכן מכסה איזור תחום -
-
אני יכול לצייר צורה מסביב לזה
ופתית-השלג לעולם לא יתרחב מעבר לה.
-
ולחשוב על זה,
-
(אני לא אעשה הוכחה פורמאלית עכשיו)
-
חישבו על מה שקורה לכל אחד מהחלקים הללו -
-
אז בסיבוב הראשון המשולש הזה צץ לו החוצה
-
ואז,
אם תחשבו על זה, אם פשוט תציירו את מה שקורה,
-
בסיבוב הבא תציירו את שני המשולשים האלה כאן,
ואת שני המשולשים האלה שם,
-
ואז את בונים משולשים כאן, וכאן, וכאן וכאן,
ועוד ועוד,
-
אבל שימו לב -
אתם יכולים להוסיף עוד ועוד משולשים,
-
מספר אינסופי של הבליטות האלה,
-
אבל לעולם לא תעברו
מעבר לנקודה המקורית הזאת.
-
והדבר הזה יהיה נכון גם באיזור הזה כאן,
-
זה יהיה נכון גם באיזור הזה שכאן,
-
וכן הדבר יהיה נכון בצד הזה שכאן,
-
וגם בצד הזה כאן,
-
וזה יהיה נכון גם באיזור שכאן.
-
אז אפילו אם תעשו זאת אינסוף פעמים,
הצורה הזאת,
-
פתית השלג של קוך הזה,
-
לעולם לא יהיה לו שטח גדול
מלמשושה שתוחם אותו.
-
לחילופין לעולם לא יהיה לו
שטח גדול מלצורה שנראית כך,
-
...אני סתם מצייר צורה סתמית...
-
...אני רוצה לעשות זאת מחוץ למשושה...
-
...אני יכול לצייר מעגל מחוץ לו,
-
אז הדבר הזה שציירתי בכחול,
או המשושה הזה שציירתי בסגול,
-
להם בבירור יש שטח קבוע,
-
ופתית-השלג של קוך תמיד יהיה תחום -
אפילו שאנו יכולים להוסיף לו בליטות אינסוף פעמים.
-
כמה דברים מגניבים יש כאן:
-
אחד - זהו פרקטל,
אפשר להתקרב שוב-ושוב וזה יראה אותו דבר
-
הדבר השני -
אין-סוף! היקף אינסופי!
-
ושטח סופי.
-
ואתם עשויים לומר "טוב סאל, זה דבר מאוד מופשט,"
"צורות כאלו לא באמת קיימות בעולם האמיתי"
-
וישנו ניסוי מחשבתי מהנה שאנשים
דיברו עליו בעולם הפרקטלים,
-
והוא מציאת ההיקף של אנגליה,
ואתם יכולים למעשה לנסות זאת אם כל אי שהוא
-
אז אנגליה נראית בערך...
-
...אני לא מומחה... אתם יודעים...
-
בואו נאמר שהיא נראית בערך כך.
-
אז בהתחלה אתם עשויים להעריך את ההיקף,
-
...ותמדדו את המרחק הזה...
-
...תמדדו את המרחק הזה,
ועוד המרחק הזה,
-
ועוד המרחק הזה...
ועוד המרחק הזה וזה וזה וזה.
-
והנה - "יש לה היקף סופי"
"בבירור יש לה שטח סופי,"
-
אבל אתם מסתכלים והנה -"יש לה הקיף סופי"
-
אבל אז אתם אומרים "לא, זה לא מספיק טוב"
"אפשר להעריך את ההיקף טוב יותר"
-
במקום לעשות זאת כל-כך גס,
תוכלו לעשות כמה קטעים קטנים יותר,
-
תוכלו לעשות כמה קטעים קצרים יותר
כדי שתוכלו "לחבק" את החוף יותר טוב.
-
ואז תאמרו "זו הערכה הרבה יותר טובה."
-
אבל אז,
בואו נאמר שאתם בפיסת חוף,
-
...אם נתקרב...
...אם נתקרב מספיק...
-
קטע החוף האמיתי יראה בערך כך...
לקטע החוף האמיתי יהיו כל מיני בליטות כאלו...
-
ובסבב הקודם פשוט מדדתם את זה.
-
ותאמרו "זה לא ההיקף של קו החוף",
-
תצטרכו לעשות הרבה הרבה יותר קטעים,
-
תצטרכו לעשות משהו כזה,
כדי באמת לקבל את ההיקף של קו החוף.
-
ותאמרו - "עכשיו זו הערכה טובה של ההיקף,"
-
אבל אם תתקרבו אפילו יותר על חלק זה של קו החוף
יסתבר שזה לא נראה בדיוק כך,
-
זה בעצם נכנס פנימה והחוצה, כך,
-
אולי זה יראה בערך כך...
-
אז במקום שיהיו לכם הקוים הגסים האלה
שפשוט מודדים את זה כך
-
אתם תאמרו "אפשר להתקרב קצת יותר
ולחבק את זה אפילו יותר"
-
ואתם באמת יכול לעשות זאת
עד שתגיעו לרמה האטומית!
-
אז קו החוף האמיתי של אי, או של יבשת,
או של כל דבר, הוא למעשה דבר די 'פרקטלי',
-
ותוכלו לחשוב שיש לו היקף כמעט אינסופי
-
(ברור שבשלב מסוים אתם מגיעים לרמה האטומית
אז זה לא יהיה בדיוק אותו דבר),
-
אבל זו בערך אותה התופעה,
זה דבר מעניין לחשוב עליו באמת.