Return to Video

אומנות בסימן שאלה: רמברנט - חזרת הבן האובד

  • 0:05 - 0:07
    אומנות...
  • 0:07 - 0:09
    בסימן שאלה
  • 0:10 - 0:12
    איש צעיר
  • 0:12 - 0:14
    איש זקן
  • 0:17 - 0:19
    צופים
  • 0:21 - 0:23
    תמונה של רמברנט
  • 0:24 - 0:27
    איחוד מרגש?
  • 0:27 - 0:29
    בהחלט, אבל גם משהו יותר מזה.
  • 0:29 - 0:33
    זה סיפור מהברית החדשה על "הבן האובד"
  • 0:33 - 0:37
    שמפנה את גבו למשפחתו,
  • 0:37 - 0:41
    מבזבז את הירושה שלו על נשים ויין,
  • 0:41 - 0:45
    ובסופו של דבר הופך לרועה חזירים עני ורעב,
  • 0:45 - 0:47
    וחוזר לאביו
  • 0:47 - 0:50
    ... שבאופן לא יאומן, מקבל אותו חזרה לזרועותיו הפתוחות
  • 0:50 - 0:52
    ושוחט את העגל השמן כדי לקבל אותו...
  • 0:52 - 0:57
    ... לזעמו הקנאי של אחיו הגדול הנאמן והחרוץ.
  • 0:57 - 0:59
    רעיון מוזר של צדק!
  • 0:59 - 1:00
    האם חרטה מאוחרת
  • 1:00 - 1:03
    מוחקת בגידה והוללות?
  • 1:05 - 1:07
    האם היא עולה על חיים של יושר?
  • 1:08 - 1:12
    הנקודה פה היא שלחלוקת צדק יש קריטריונים משלה:
  • 1:12 - 1:17
    "תהייה שמחה גדולה יותר בגן עדן על חוטא אחד שמכפר
    מעל תשעים ותשעה צדיקים."
  • 1:19 - 1:20
    אבל נראה שרמברנט
  • 1:20 - 1:24
    מעוות בכוונה את משמעות הסיפור -- ואת התמונה.
  • 1:24 - 1:27
    אין סימבוליות דתית, אין נוכחות אלוהית.
  • 1:27 - 1:29
    למה לא?
  • 1:29 - 1:32
    מפני שהחיבור לאלוהים משתמע בבירור?
  • 1:33 - 1:38
    או בגלל שרמברנט עצמו רוצה להוסיף עוד משמעות?
  • 1:38 - 1:43
    כותרת: רמברנט -- "חזרת הבן האובד" הצד החבוי של כוח
  • 1:44 - 1:46
    חלק 1. "אומנות ההסוואה"
  • 1:47 - 1:51
    כמה מהסיפור נשאר למעשה?
  • 1:51 - 1:53
    ראשית, הבן,
  • 1:53 - 1:56
    עם הרגליים היחפות והנעליים השחוקות
  • 1:56 - 2:00
    רגליים נראות דרך ביגוד בלוי
  • 2:00 - 2:04
    חוט כחגורה
  • 2:04 - 2:06
    ראש מגולח וקרקפת אדומה
  • 2:06 - 2:10
    פנים כחושות ועפעפיים נפוחים,
  • 2:10 - 2:12
    תנוחת הכריעה משקפת את הבושה וההשפלה.
  • 2:14 - 2:15
    גופו הוא גוף של קדוש מעונה.
  • 2:15 - 2:18
    ואז האב:
  • 2:18 - 2:22
    איש שהוא גם חזק וגם מורגל בהלכות העולם. צבעים ברורים
  • 2:22 - 2:24
    בשיערו וזקנו
  • 2:24 - 2:28
    איש שהוא גם חכם וגם שולט בעצמו: שקט,
  • 2:28 - 2:32
    עין אחת על בנו ואחרת אבודה במחשבה.
  • 2:34 - 2:38
    איש גם עשיר וגם אוהב: גלימתו מקרינה רוך,
  • 2:38 - 2:40
    עוטפת את פני בנו בהילה אדומה,
  • 2:40 - 2:43
    עוקבת אחרי קווי זקנו וראשו.
  • 2:44 - 2:47
    ידיו מנחמות ומרפאות
  • 2:47 - 2:49
    אחת עדינה וחיוורת,
  • 2:49 - 2:50
    השניה חזקה וכהה יותר.
  • 2:52 - 2:55
    האב עוטף את בנו מילולית.
  • 2:57 - 3:00
    השחקנים בתמונה הקטנה הזו נושאים את כל הסיפור!
  • 3:02 - 3:05
    הצופים מהצד נראים כניצבים בהשוואה!
  • 3:05 - 3:09
    הבן הבוגר, לובש את אותו מעיל אדום
  • 3:09 - 3:11
    שני המשרתים בדלת המפוסלת
  • 3:15 - 3:17
    האישה ברקע, עם התליון האדום שלה
  • 3:18 - 3:20
    משהו מוזר בתמונה הזו?
  • 3:20 - 3:23
    הבה נביט בטיפול קונבנציונלי יותר:
  • 3:23 - 3:26
    אב ובן מביטים אחד בשני,
  • 3:26 - 3:29
    המשרתים מביאים בגדים,
  • 3:29 - 3:32
    נעליים וטבעת שנקראה לאב
  • 3:32 - 3:35
    בזמן שהעגל מובל לשחיטה
  • 3:36 - 3:38
    סימנים דתיים בכל מקום:
  • 3:38 - 3:41
    הקורבן מזכיר את זה של ישו,
  • 3:41 - 3:43
    הכלב הלבן עומד לטוהר ואמונה.
  • 3:43 - 3:46
    הכל, כולל המסר, ברור...
  • 3:48 - 3:52
    שלושים שנה מוקדם יותר, רמברנט עצמו המשיך באותו קו:
  • 3:52 - 3:57
    ברקע, בגדים מיוצרים, תריס נפתח
  • 3:57 - 4:00
    השימוש שלו בפרופיל בחזית מבהיר את הסצנה.
  • 4:00 - 4:05
    נעל נחלצה, המקל הושלך
  • 4:05 - 4:07
    האח הגדול חסר
  • 4:07 - 4:09
    גוף הבן כל כך הרוס,
  • 4:09 - 4:11
    הפנים שלו אומללות,
  • 4:11 - 4:14
    שנראה כמעט שמגיעה לו סליחתו של אביו.
  • 4:15 - 4:18
    הכל מתאים למילים בסיפור התנכי
  • 4:18 - 4:20
    - אבל מה עם "הרוח?"
  • 4:20 - 4:22
    לגרסה המאוחרת אין "אחרי":
  • 4:22 - 4:24
    הדמויות נראות מבולבלות,
  • 4:24 - 4:27
    לא מוצעת אף פעולה.
  • 4:28 - 4:29
    בנוגע ל"לפני" ,
  • 4:29 - 4:31
    הטבליט השטוח מובן בקלות.
  • 4:32 - 4:35
    הוא מקשר הוללות לנפילה:
  • 4:35 - 4:38
    הבן האובד חוגר חרב ומנגן בחליל,
  • 4:38 - 4:40
    בזמן שגורלו מואפל
  • 4:40 - 4:44
    על ידי החזירים לרגליו.
  • 4:45 - 4:46
    עם גבו לצופה,
  • 4:46 - 4:50
    לא האומללות שלו ולא החרטה גלויים:
  • 4:50 - 4:53
    סליחתו של האב קיימת "בוואקום."
  • 4:53 - 4:57
    רמברנט מקצץ את הסיפור, ומחסל את הסנטימנט הקל
  • 4:57 - 4:58
    שאולי יכול להראות כבנלי...
  • 4:58 - 5:01
    ...
  • 5:02 - 5:07
    ואז הולך אפילו רחוק יותר על ידי שיתופנו, הצופים:
  • 5:07 - 5:09
    ראשית, הוא גורם לנו להזדהות עם הבן,
  • 5:09 - 5:13
    שרגליו הם הדבר הראשון שאנחנו רואים,
  • 5:13 - 5:16
    ושאת תנוחתו אנחנו חולקים
  • 5:18 - 5:21
    שנית, הוא מעלה שאלות לא נוחות:
  • 5:21 - 5:23
    [לתרגום בהמשך]
  • 5:23 - 5:25
    האם היינו נדיבים, כמו האב
  • 5:25 - 5:29
    -- או נשארנו ממורמרים ברקע,
  • 5:29 - 5:30
    כמו הבן הבוגר?
  • 5:32 - 5:36
    אבל למה הוא כל כך רוצה לשתף אותנו בתמונה
  • 5:36 - 5:38
    שלא היתה מיועדת לכנסיה,
  • 5:38 - 5:41
    ועדיין היתה בסטודיו כשמת?
  • 5:43 - 5:45
    חלק 2. "הצייר כבן אובד"
  • 5:46 - 5:50
    רמברנט צייר את הגרסה הראשונה שלו למשל
    28 שנים מוקדם יותר -
  • 5:50 - 5:53
    האורגיה הרגילה.
  • 5:53 - 5:55
    מלבושים יקרים,
  • 5:55 - 5:57
    מנופפים כוסות,
  • 5:57 - 5:58
    בבית בושת מרוהט ביוקרה,
  • 5:58 - 6:01
    עם פרוצה על ברכיו,
  • 6:01 - 6:04
    הבן האובד מזמין אותנו להתענג מתענוגות הבשר...
  • 6:05 - 6:09
    ... כולל הטווס הזה, הסמל לשפע וליהירות!
  • 6:11 - 6:14
    כאן, רמברנט עוקב אחרי מוסכמה הולנדית מוכרת:
  • 6:14 - 6:17
    שימוש בסצנות תנכיות כתואנה, הוא מגנה למראית עיין את חטאי הבשר
  • 6:17 - 6:20
    - בזמן שהוא מעורר אותם בפירוט גדול.
  • 6:22 - 6:23
    אבל התמונה רוכשת עוד מימד...
  • 6:23 - 6:27
    ... ברגע האנחנו מבינים שזה פורטרט עצמי.
  • 6:27 - 6:29
    אפילו אם זה לא משהו חדש...
  • 6:29 - 6:32
    ציירים אחרים מציירים את עצמם בטברנות...
  • 6:32 - 6:35
    ודורר מצייר את עצמו מוקף בחזירים..
  • 6:35 - 6:39
    ... רמברנט נותן לפרוצה את התכונות של ססקיה ון אוילנבורך,
  • 6:39 - 6:41
    אישתו!
  • 6:43 - 6:47
    למעשה, התמונה יכולה להראות כתמונה איקונית של מעמדו החדש:
  • 6:47 - 6:50
    ססקיה, אותה הוא מציג בגאווה,
  • 6:50 - 6:53
    היא עשירה להפליא, והחתונה איתה השיגה לו את הזכות לעבוד באמסטרדם
  • 6:53 - 6:55
    ... שם ההזמנות זורמות,
  • 6:56 - 6:59
    .. הוא רוכש בית טוב בשכונה אופנתית...
  • 6:59 - 7:02
    ... ותמונה רודפת תמונה.
  • 7:02 - 7:05
    הפורטרט העצמי של רמבאנט כבן האובד
  • 7:05 - 7:08
    מאשרת את הנהנתנות שלו עצמו,
  • 7:08 - 7:13
    בזמן שהוא הופך את ססקיה - מעט מאחוריו,
    מביטה בשלווה בצופה - לכוח המרגיע בשותפות שלהם.
  • 7:14 - 7:15
    אבל טרגדיה נמצאת בהמשך...
  • 7:17 - 7:19
    ססקיה מתה ב 1642.
  • 7:20 - 7:23
    שש עשרה שנים מאוחר יותר, רמברנט הרוס,
  • 7:23 - 7:25
    ביתו ורכושו נמכרו,
  • 7:25 - 7:27
    ולידת ילדו הלא לגיטמי לשותפתו החדשה
  • 7:27 - 7:31
    הכתימה את המוניטין האישי שלו.
  • 7:32 - 7:34
    ההזמנות יובשות,
  • 7:35 - 7:38
    וכשהנדרייקה מתה ב 1663...
  • 7:38 - 7:42
    המשל עם הבן האובד הוא ברור:
  • 7:43 - 7:46
    לבד, הרוס, מנודה על ידי הכנסיה,
  • 7:46 - 7:49
    רמברנט משתוקק להצטרף לקהילה הנוצרית
  • 7:49 - 7:50
    ולהשלים עם אלוהים.
  • 7:52 - 7:54
    דתו הפרוטסטנטית
  • 7:54 - 7:57
    מכתיבה שהוא יפתח את ליבו לאלוהים, אבל לא יבקש תמורה:
  • 7:57 - 8:02
    אלוהים לבדו, בחרותו האין סופית, יעניק לו חסד או ימנעו ממנו.
  • 8:05 - 8:11
    חלק 3. "כוח הבלתי נראה"
  • 8:11 - 8:11
    אבל התהילה של הציור כיום
  • 8:11 - 8:14
    היא לא פשוט בגלל ההזדהות של רמברנט עם הבן האובד.
  • 8:14 - 8:16
    ברפובליקה ההולנדית המשגשגת,
  • 8:16 - 8:18
    האליטה העשירה קובעת מה נמכר.
  • 8:18 - 8:23
    הקירות שלהם מכוסים בתמונות, והם רוצים סצנות דתיות שיתאימו...
  • 8:23 - 8:25
    .. ושיהיה להן תהודה אמיתית של החיים האמיתיים,
  • 8:25 - 8:27
    שמדברים ישירות אליהם.
  • 8:28 - 8:31
    אומנים מוקדמים יותר באו לסיפורי התנך בשתי דרכים,
  • 8:31 - 8:33
    אבל רמברנט עושה משהו חדש.
  • 8:33 - 8:36
    אסטרטגיה ראשונה: שימוש בפרספקטיבה
  • 8:36 - 8:39
    כדי לקשר את הסיפור עם ההוה.
  • 8:40 - 8:44
    לוקאס ון ליידן שם את "ישו מוצג לאנשים" שלו בסביבה אורבנית מודרנית,
  • 8:44 - 8:45
    עם קהל בחזית.
  • 8:48 - 8:51
    פייטר ארטסן ויואכים ביוקליר מחבאים שנייהם
  • 8:51 - 8:54
    סצנות תנכיות -- "הקרב לתוך מצריים", ו "הבן האובד"
  • 8:54 - 8:57
    - מאחורי דוכני שוק עמוסים.
  • 9:01 - 9:07
    ובוייגל מציג את הנושא העיקרי שלו - "ישו נושא את הצלב", "סנט פול"
  • 9:07 - 9:10
    כפרטים בסצינה עמוסה.
  • 9:14 - 9:18
    היתרונות ברורים: צופים נמשכים לתוך התמונה,
  • 9:20 - 9:22
    הם צריכים להבין אותה,
  • 9:23 - 9:24
    לחשוב על זה,
  • 9:26 - 9:29
    ואז לפרש מחדש את הדברים שהם הבחינו בהם בהתחלה
  • 9:30 - 9:32
    לאור הסיפור המקראי.
  • 9:35 - 9:37
    וטב יותר, מצב "גשמי"
  • 9:37 - 9:38
    הופך את הסיפור לאמיתי יותר.
  • 9:38 - 9:40
    ...
  • 9:44 - 9:46
    רמברנט חקר את השפעות הפרספקטיבות האלו וספג אותן,
  • 9:47 - 9:53
    אבל נע קרוב יותר לנושא שלו מון ליידן, ומאמץ נקודת מבט ישירה יותר,
  • 9:53 - 9:55
    ובסופו של דבר מחליף אזורים ריקים מוזרים
  • 9:55 - 9:59
    בקהל במרכז.
  • 9:59 - 10:01
    כל אחת משתי הגרסאות היא תאטרלית כשלעצמה:
  • 10:02 - 10:05
    לאחת יש את החיות האפית של בימת ימי הביניים,
  • 10:07 - 10:13
    השנייה מציעה רגע "תלוי בזמן באופן מסתורי."
  • 10:13 - 10:17
    הבן האובד בקטגוריה השניה,
  • 10:17 - 10:22
    עם קוי פרספקטיבה מתאחדים גם על האב וגם על הבן,
  • 10:22 - 10:24
    הדלת החשוכה והפעורה,
  • 10:24 - 10:28
    התנוחה הלא ממורכזת של הדמויות הראשיות,
  • 10:28 - 10:31
    פנים שאי אפשר לזהות בבטחון.
  • 10:32 - 10:39
    האסטרטגיה השניה: שימוש באפקטים תאטרליים קיצוניים
    להשגת רושם מיידי.
  • 10:39 - 10:42
    זו השיטה של קארבאג'יו,
  • 10:42 - 10:45
    ורמברנט לומד ממנה:
  • 10:46 - 10:48
    מעט דמויות
  • 10:48 - 10:51
    תאורה קשה ממוקדת
  • 10:51 - 10:56
    דמויות ראשיות בחזית, שם הצופים תופסים אותן מייד.
  • 10:58 - 11:03
    תחומי החושך שלו הם אפקטיביים תיאטרלית בשתי דרכים:
  • 11:03 - 11:07
    הם ממקדים את תשומת הלב שלנו על ידי פישוט הקומפוזיציה
  • 11:07 - 11:09
    הם מושכים אותנו לתוך התמונה על ידי הצעת עולם
  • 11:09 - 11:14
    שהדמיון שלנו יכול להכנס לתוכו ולמלאו.
  • 11:15 - 11:20
    הפרק הבא: "השגריר" של הולביין, אהבה עצמית או יותר?
  • 11:20 - 11:26
    יותר מידע ב: www.canal-educatif.fr
  • 11:26 - 11:29
    בימוי של
  • 11:29 - 11:32
    הופק על ידי
  • 11:32 - 11:35
    יועץ מדעי
  • 11:35 - 11:38
    הסרט הזה קיים אודות לתומכים והמאמצים של הקהילה
  • 11:38 - 11:41
    קריינות
  • 11:41 - 11:44
    עריכה ואפקטים ויזואלים
  • 11:44 - 11:47
    עריכה מאוחרת והקלטות סאונד
  • 11:47 - 11:50
    עריכה מוזיקלית
  • 11:50 - 11:53
    מוזיקה
  • 11:53 - 11:56
    קרדיטים לצילומים
  • 11:56 - 11:59
    כתוביות בעברית: עדו דקרס
  • 11:59 - 12:01
    הפקה של CED
Title:
אומנות בסימן שאלה: רמברנט - חזרת הבן האובד
Video Language:
French
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for L'Art en question 5 : Rembrandt - Le Retour du fils prodigue
Ido Dekkers added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.