Return to Video

ATP: Adenosine Triphosphate

  • 0:01 - 0:03
    ללא ספק, אחת מהמולקולות הכי חשובות
    בביולוגיה ,.
  • 0:03 - 0:06
    היא מולקולת ה-ATP.
  • 0:06 - 0:14
    אלה ראשי תיבות של: אָדֶנוֹזין טרי-פוֹספַט.
  • 0:19 - 0:20
    או בעברית אדנוזין-תלת-זרחני.
  • 0:20 - 0:24
    אבל כל מה שצריך לזכור הוא,
    שבכל פעם שרואים ATP
  • 0:24 - 0:28
    מופיע באיזו שהיא תגובה ביוכימית-
  • 0:28 - 0:31
    משהו בראש שלנו צריך לומר
  • 0:31 - 0:32
    היי! כאן מדובר באנרגיה ביוכימית.
  • 0:32 - 0:39
    אפשר לחשוב על ATP
    כמו על "מטבעות", במרכאות כפולות.
  • 0:39 - 0:43
    - מטבעות של אנרגיה ביוכימית.
  • 0:47 - 0:49
    אז מה זה מטבעות של אנרגיה?
  • 0:49 - 0:52
    ובכן, ATP אוגר אנרגיה בקשרים שבו.
  • 0:52 - 0:54
    מיד נסביר מה זאת אומרת.
  • 0:54 - 0:56
    אבל לפני שנסביר מה זה אדנוזין או
  • 0:56 - 0:59
    איך נראית קבוצה של תלת-זרחן,
  • 0:59 - 1:03
    כדאי שתדמיינו את ה ATP כאילו הוא בנוי
  • 1:03 - 1:06
    ממשהוא שנקרא- נצייר בצבע נחמד-
  • 1:06 - 1:09
    קבוצת אדנוזין, הנה כאן.
  • 1:09 - 1:12
    אליה מוצמדים שלושה זרחנים.
  • 1:12 - 1:13
    חשבו על זה כך.
  • 1:13 - 1:18
    ואז יש 3 זרחנים צמודים אליה - הנה כך.
  • 1:18 - 1:22
    וזו היא מולקולת ATP.
  • 1:22 - 1:24
    אָדֶנוֹזין טרי-פוֹספַט.
  • 1:24 - 1:28
    טרי = 3 קבוצות של זרחן .
  • 1:28 - 1:31
    אם ניקח אָדֶנוֹזין טרי-פוֹספַט ונעשה הידרוליזה
  • 1:31 - 1:33
    של הקשרים האלה-, כלומר אם ניקח
  • 1:33 - 1:35
    אותם בנוכחות מים -
  • 1:35 - 1:37
    אז נוסיף קצת מים לכאן,
  • 1:37 - 1:42
    נניח שיש כאן H2O,
  • 1:42 - 1:44
    אז אחד מהזרחנים האלה, יתנתק.
  • 1:44 - 1:47
    בעיקרון, חלק מהמים האלה
    יצטרפו אל קבוצת הזרחן הזו
  • 1:47 - 1:49
    וחלק יתחברו אל
  • 1:49 - 1:50
    הזרחן הזה, הנה כאן..
  • 1:50 - 1:52
    נראה את זה ביתר פירוט אחר כך
  • 1:52 - 1:54
    אבל קודם נראה את התמונה הכללית.
  • 1:54 - 1:57
    מה שנשאר לנו - זו קבוצת אָדֶנוֹזין שעכשיו יש בה
  • 1:57 - 1:59
    רק שני זרחנים.
  • 2:01 - 2:08
    היא נקראית אָדֶנוֹזין די-פוֹספַט או ADP.
  • 2:08 - 2:12
    קודם היה לנו תלת -זרחן, כלומר 3 זרחנים.
  • 2:12 - 2:14
    עכשיו יש לנו די-זרחן, אָדֶנוֹזין די-פוֹספַט,
  • 2:14 - 2:17
    במקום 3 יש לנו 2 זרחנים. במקום טרי - יש די.
  • 2:17 - 2:19
    כלומר יש רק שתי קבוצות זרחן.
  • 2:19 - 2:23
    ה-ATP עבר הידרוליזה,
  • 2:23 - 2:25
    ואחת מקבוצות הזרחן נותקה.
  • 2:25 - 2:28
    לכן עכשיו יש ADP וגם
  • 2:28 - 2:31
    קבוצה אחת של זרחן.
  • 2:31 - 2:33
    כאן המפתח לכל מה
  • 2:33 - 2:36
    שאנו מדברים על ATP
  • 2:36 - 2:37
    ובנוסף יש קצת אנרגיה.
  • 2:41 - 2:46
    זוהי הסיבה לכך שאנו מדברים על ATP
  • 2:46 - 2:48
    שהוא כעין מטבע של אנרגיה ביולוגית .
  • 2:48 - 2:52
    אם יש לנו ATP, ואנו בעזרת תגובה כימית
  • 2:52 - 2:56
    מפרקים את הזרחן הזה כאן,
  • 2:56 - 2:57
    זה ישחרר אנרגיה.
  • 2:57 - 3:00
    את האנרגיה הזו אפשר לנצל כדי ליצור חום
  • 3:00 - 3:03
    או להשתמש בה לצרכי מתן אנרגיה
  • 3:03 - 3:04
    לתגובות נוספות הזקוקות לה.
  • 3:04 - 3:08
    ואז אפשר יהיה לקדם את התגובות הללו.
  • 3:08 - 3:10
    אם כן, ציירנו את העיגולים האלה
  • 3:10 - 3:12
    של אדנוזין ושל זרחן.
  • 3:12 - 3:15
    בעצם זה כל מה שנחוץ לכם לדעת.
  • 3:15 - 3:17
    עכשיו כבר כל מה שראינו כאן, זה המידע הנחוץ
  • 3:17 - 3:21
    לכם כדי לחשוב איך ה-ATP פועל
  • 3:21 - 3:22
    ברוב המערכות הביולוגיות.
  • 3:22 - 3:23
    ואם תרצו ללכת בכוון ההפוך.
  • 3:23 - 3:25
    אם יש לכם אנרגיה, ואתם רוצים ליצור ATP -
  • 3:25 - 3:26
    התגובה פשוט תזרום לכוון השני של המשוואה.
  • 3:26 - 3:29
    אנרגיה + קבוצת זרחן אחת + ADP
  • 3:29 - 3:31
    תחזיר אותכם ל ATP.
  • 3:31 - 3:33
    וכך נאגרת אנרגיה.
  • 3:33 - 3:37
    בצד הזה של המשוואה - האנרגיה נאגרת.
  • 3:37 - 3:39
    ובצד הזה של המשוואה -האנרגיה מנוצלת.
  • 3:39 - 3:44
    זה בערך 95% מהמידע הנחוץ לכם
  • 3:44 - 3:46
    כדי להבין באמת את התפקיד של ATP.
  • 3:46 - 3:49
    במערכות ביולוגיות. הATP הוא מאגר אנרגיה
  • 3:49 - 3:51
    כאשר יש אנרגיה של ATP.
  • 3:51 - 3:54
    כאשר משתחררת קבוצה אחת של זרחן
    -זה מייצר אנרגיה.
  • 3:54 - 3:57
    ואז אם רוצים ללכת מADP וזרחן - חזרה לATP
  • 3:57 - 4:00
    יש הכרח להשתמש באנרגיה לשם כך.
  • 4:00 - 4:02
    אז אם יש ATP -זה מקור לאנרגיה.
  • 4:02 - 4:07
    אם יש ADP ורוצים ATP - צריך להוסף אנרגיה לשם כך.
  • 4:07 - 4:10
    עד כה ציירנו עיגול מסביב לA וקראנו לו
  • 4:10 - 4:10
    אדנוזין.
  • 4:10 - 4:13
    לפעמים כדאי לדעת
  • 4:13 - 4:14
    איך המולקולה נראית באמת.
  • 4:14 - 4:17
    אז הורדנו את זה מויקיפדיה.
  • 4:17 - 4:19
    לא הראינו את זה בתחילה כי
  • 4:19 - 4:21
    זה נראה די מסובך.
  • 4:21 - 4:25
    בעוד שהרעיון ש ATP הוא מטבעות
  • 4:25 - 4:27
    של אנרגיה - נשמע די פשוט.
  • 4:27 - 4:30
    כשיש 3 זרחנים- ניתן להרחיק זרחן אחד
  • 4:30 - 4:33
    וכתוצאה מכך תשתחרר אנרגיה
  • 4:33 - 4:35
    ותוכנס למערכת.
  • 4:35 - 4:37
    אבל אם רוצים לחבר בחזרה את הזרחן
  • 4:37 - 4:38
    יש צורך לספק אנרגיה לתהליך.
  • 4:38 - 4:40
    זהו העקרון הבסיסי של ATP.
  • 4:40 - 4:44
    זהו למעשה המבנה שלו.
  • 4:44 - 4:46
    גם כאן אנו יכולים לפרק אותו
  • 4:46 - 4:48
    ולראות שזה בעצם כלל לא רע.
  • 4:48 - 4:49
    אמרנו - אדנוזין.
  • 4:49 - 4:50
    הנה שרטוט של קבוצת האדנוזין.
  • 4:50 - 4:52
    כאן יש לנו אדנוזין.
  • 4:52 - 4:54
    המולקולה המוקפת בורוד כאן - היא אדנוזין
  • 4:54 - 4:57
    אבל חלק המולקולה כאן -
  • 4:57 - 4:58
    זה אדנוזין.
  • 5:01 - 5:04
    אלה מכם שהתרכזו היטב בסרטונים הקודמים -
  • 5:04 - 5:08
    יתכן ותזהו שזה חלק של אדנוזין -
  • 5:08 - 5:11
    הוא נקרא אדנוזין, אבל החלק הזה כאן -
  • 5:11 - 5:13
    הוא אדנין.
  • 5:17 - 5:21
    זה אותו האדנין המרכיב את חומצות הגרעין
  • 5:21 - 5:22
    שבונות את שלד ה-DNA.
  • 5:22 - 5:26
    כך שחלק מהמולקולות במערכות הביולוגיות
  • 5:26 - 5:27
    משתתפות ביותר מתפקיד אחד.
  • 5:27 - 5:28
    זה אותו האדנין שדברנו עליו
  • 5:28 - 5:30
    בקשר שלו עם גואנין.
  • 5:30 - 5:31
    זאת מולקולה של פּוּרין
  • 5:31 - 5:33
    ישנן גם מולקולות של פירימידין,
  • 5:33 - 5:34
    אבל לא נכנס לזה עכשיו.
  • 5:34 - 5:35
    אבל זו אותה המולקולה.
  • 5:35 - 5:36
    זה די מעניין
  • 5:36 - 5:40
    אותה המולקולה שבונה את הDNA - היא חלק
  • 5:40 - 5:43
    שבונה את המולקולות של מטבעות האנרגיה
  • 5:43 - 5:48
    טוב, אז אדנין מרכיב חלק מהאדנוזין וחלק מהATP.
  • 5:48 - 5:50
    החלק האחר כאן הוא הריבּוֹז.
  • 5:55 - 6:01
    שאותו פגשתם כבר בסרטון על RNA:
    זוהי -חומצה ריבו-נוקלאית
  • 6:01 - 6:03
    ובכן, הריבוז משתתף
  • 6:03 - 6:05
    במצב כולו.
  • 6:05 - 6:06
    אבל לא נפרט יותר מידי כאן.
  • 6:06 - 6:09
    ריבוז הוא סוכר בעל 5 פחמנים.
  • 6:09 - 6:11
    כאשר לא מציירים את המולקולה לפרטיה,
  • 6:11 - 6:12
    זה אומר שכאן ישנו פחמן.
  • 6:12 - 6:15
    אז הנה פחמן אחד כאן, פחמן שני, שלישי
  • 6:15 - 6:19
    פחמן רביעי וחמישי.
  • 6:19 - 6:20
    זה נחמד לדעת.
  • 6:20 - 6:22
    נחמד לדעת שהם שותפים בחלק
  • 6:22 - 6:24
    מהמולקולה של DNA.
  • 6:24 - 6:26
    אלה אבני בניין מוכרות
  • 6:26 - 6:27
    שאנו פוגשים שוב ושוב.
  • 6:27 - 6:30
    בכל זאת נדגיש, שהידע הזה, או שינונו
  • 6:30 - 6:32
    לא יאפשר לכם להבין את הפשטות שבה הATP
  • 6:32 - 6:35
    הוא המנוע שמניע
  • 6:35 - 6:38
    את התגובות הביולוגיות.
  • 6:38 - 6:42
    וכאן מצויירות 3 קבוצות של הזרחן.
  • 6:42 - 6:43
    זהו המבנה המולקולארי שלהן.
  • 6:43 - 6:44
    "מבנה לוּאיס" שלהן ,כאן.
  • 6:44 - 6:46
    זו קבוצת זרחן אחת,
  • 6:46 - 6:49
    זו השניה
  • 6:49 - 6:52
    וזו השלילשית
  • 6:52 - 6:55
    בדיוק כך.
  • 6:55 - 6:59
    נשאלת השאלה : OK, אפשר לקבל זאת
  • 6:59 - 7:02
    כנתון, שאם אחד מהזרחנים האלה
  • 7:02 - 7:06
    יורחק, או שהקשרים איתו יעברו הידרוליזה
  • 7:06 - 7:07
    איכשהו זה יצור אנרגיה.
  • 7:07 - 7:09
    ואז אפשר להמשיך ולענות
  • 7:09 - 7:10
    על שאלות נוספות.
  • 7:10 - 7:11
    אבל - בעצם למה זה משחרר אנרגיה???
  • 7:11 - 7:14
    מה יש בקשר הזה שמשחרר אנרגיה?
  • 7:14 - 7:17
    זכרו, שכל הקשרים הם אלקטרונים
  • 7:17 - 7:18
    שאטומים שונים חולקים ביניהם.
  • 7:18 - 7:21
    הדרך הטובה לחשוב על זה הנה היא כאן.
  • 7:21 - 7:25
  • 7:25 - 7:28
    האלקטרונים שאותם חולקים מסביב לקשר הזה
  • 7:28 - 7:29
    או האלקטרון הזה שאותו חולקים מעבר לקשר הזה
  • 7:29 - 7:32
    הוא בא מהזרחן.
  • 7:32 - 7:34
    לא נצייר את הטבלא המחזורית כאן עכשיו.
  • 7:34 - 7:37
    אבל אתם יודעים שלזרחן יש
    5 אלקטרונים שהוא יכול לחלוק.
  • 7:37 - 7:39
    האלקטרונגטיביות של הזרחן -
    פחותה מזו של החמצן,
  • 7:39 - 7:41
    לכן החמצן יכול לסחוב את האלקטרון.
  • 7:41 - 7:44
    אבל האלקטרון הזה נמצא במצב מאוד לא נוח.
  • 7:44 - 7:46
    לאי נוחות הזו יש שתי סיבות:
  • 7:46 - 7:47
    הוא נמצא במצב של אנרגיה מאוד גבוהה.
  • 7:47 - 7:49
    יש חמצן עם מטען שלילי כאן.
  • 7:49 - 7:51
    לכן הם "רוצים" להתרחק אחד מהשני.
  • 7:51 - 7:56
    לכן האלקטרונים בקשר הזה אינם יכולים
  • 7:56 - 7:57
    להתקרב אל הגרעין.
  • 7:57 - 8:00
    הם יעברו למין מצב של אנרגיה נמוכה.
  • 8:00 - 8:03
    האמור כאן הוא יותר אנלוגיה מאשר המציאות.
  • 8:03 - 8:05
    כולנו יודעים שהאלקטרון יכול להיות מאוד מורכב.
  • 8:05 - 8:07
    וכי יש עולם שלם של מכניקת קואנטום.
  • 8:07 - 8:08
    אבל זו דרך טובה לחשוב על כך:
  • 8:08 - 8:11
    שהמולקולות האלה שואפות להתרחק זו מזו.
  • 8:11 - 8:13
    אבל ישנם הקשרים הללו, לכן האלקטרון הזה,
  • 8:13 - 8:14
  • 8:14 - 8:17
    נמצא במצב של אנרגיה גבוהה.
  • 8:17 - 8:19
    הוא רחוק יותר מהרצוי לו,
  • 8:19 - 8:22
    מהגרעינים של שני האטומים האלה.
  • 8:22 - 8:24
    וכאשר מרחיקים את הזרחן הזה
  • 8:24 - 8:25
    פתאום האלקטרון הזה יכול להכנס
  • 8:25 - 8:27
    למצב של אנרגיה נמוכה.
  • 8:27 - 8:32
    וזה מייצר אנרגיה.
  • 8:32 - 8:34
    לכן האנרגיה הזו כאן, באופן תמידי,
  • 8:34 - 8:37
    בעצם בכל תגובה כימית
    שאומרים שהיא מייצרת אנרגיה,
  • 8:48 - 8:49
    זה תמיד נגרם על ידי אלקטרון
    שיורד למצב אנרגיה נמוך יותר..
  • 8:49 - 8:51
    זהו כל העניין.
  • 8:51 - 8:54
    בסרטונים הבאים, כשנדון בנשימה תאית
  • 8:54 - 8:57
    ובגליקוליזיס וכו..., בכל פעם שאנו
  • 8:57 - 9:00
    רואים אנרגיה - זה באמת נגרם מאלקטרון
  • 9:00 - 9:03
    שעובר ממצב בלתי נוח למצב יותר נוח.
  • 9:03 - 9:06
    ובתהליך הזה נוצרת אנרגיה.
  • 9:06 - 9:07
    אם אנו במישור, או שאנו קופצים אל מחוץ למישור,
  • 9:07 - 9:08
    יש לנו הרבה אנרגיה פוטנציאלית כאשר
  • 9:08 - 9:10
    אנו קופצים אל מחוץ למישור.
  • 9:10 - 9:13
    ניתן לראות את זה כמו מצב בלתי נוח.
  • 9:13 - 9:16
    מאידך, אם אנו יושבים בכורסא וצופים בTV
  • 9:16 - 9:16
    יש לנו הרבה פחות אנרגיה פוטנציאלית, וזה
  • 9:16 - 9:19
    מצב הרבה יותר נוח.
  • 9:19 - 9:20
    אנו יכולים לייצר הרבה אנרגיה
  • 9:20 - 9:22
    אם ניפול אל הכורסא.
  • 9:22 - 9:25
    טוב, אנו לא יודעים
  • 9:25 - 9:28
    האנלוגיות שלנו תמיד מתפקששות מתי שהוא.
  • 9:28 - 9:30
    לבסוף היינו רוצים להראות לכם איך בדיוק
  • 9:30 - 9:32
    התגובות האלו קורות.
  • 9:32 - 9:36
    עד כה, יכולתם לכבות את הסרטון הזה,
  • 9:36 - 9:37
    והייתם יכולים להסתדר עם ה-ATP
  • 9:37 - 9:39
    כפי שמשתמשים בו ב95% משעורי הביולוגיה.
  • 9:39 - 9:40
    אבל היינו רוצים שתבינו איך
  • 9:40 - 9:43
    התגובות האלה באמת קורות.
  • 9:43 - 9:44
    לשם כך, נעתיק ונדביק
  • 9:44 - 9:46
    חלקים מהדיאגמות האלו.
  • 9:46 - 9:51
    כבר אמרנו שהחבר הזה כאן
  • 9:58 - 10:01
    יסולק מהATP.
  • 10:01 - 10:02
    זו קבוצת הזרחן שנפרדת.
  • 10:02 - 10:05
    ואז יש את יתרת המולקולה.
  • 10:05 - 10:08
    שהיא ה-ADP שנותר.
  • 10:08 - 10:09
    אז זהו ה-ADP.
  • 10:09 - 10:12
    לא צריך להעתיק ולהדביק את כל החומר הזה.
  • 10:18 - 10:20
    אתם פשוט תסכימו שזוהי קבוצת האדנוזין.
  • 10:20 - 10:22
    הנה כך.
  • 10:22 - 10:25
    כבר אמרנו שהדבר הזה עובר הידרוליזה.
  • 10:25 - 10:26
    והוא נחתך, ומייצר אנרגיה.
  • 10:26 - 10:28
    מה שנעשה עכשיו הוא
  • 10:28 - 10:30
    שנראה את המכניזם לכך.
  • 10:30 - 10:32
    ציור של המכניזם שמראה איך
  • 10:32 - 10:35
    זה עובד באמת.
  • 10:35 - 10:37
    אמרנו שכל זה קורה בנוכחות מים.
  • 10:37 - 10:40
    אז נצייר קצת מים כאן.
  • 10:40 - 10:42
    יש לנו חמצן ומימן.
  • 10:42 - 10:44
    ויש לנו עוד מימן.
  • 10:44 - 10:47
    הנה מולקולת מים.
  • 10:47 - 10:51
    הידרוליזה היא תגובה שבה אפשר לומר, היי!
  • 10:51 - 10:54
    החבר הזה כאן, הוא רוצה להתחבר עם משהו
  • 10:54 - 10:58
    או שהוא רוצה לשתף אלקטרון עם מישהו.
  • 10:58 - 11:02
    אז אולי המימן שכאן ירד הנה וישתף
  • 11:02 - 11:06
    את האלקטרון שלו עם החמצן שכאן.
  • 11:06 - 11:07
    ואז הזרחן הזה, יש לו אלקטרון נוסף
  • 11:07 - 11:09
    שצריך גם כן לשתף.
  • 11:09 - 11:10
    זכרו, הוא חמש -ערכי והוא צריך
  • 11:10 - 11:14
    לשתף את האלקטרונים עם החמצן.
  • 11:14 - 11:18
    יש לו אחד, שניים, שלושה
    ארבעה שכבר משותפים.
  • 11:18 - 11:20
    ובכן אם המימן הזה ילך אל החבר הזה,
  • 11:20 - 11:22
    אז ישאר רק הOH הכחול הזה.
  • 11:22 - 11:25
    החבר הזה יכול לשתף את אחד
  • 11:25 - 11:27
    מהאלקטרונים הנוספים של הזרחן
  • 11:27 - 11:29
    וכך מקבלים את OH כמו כאן.
  • 11:29 - 11:31
    זהו בעצם התהליך שקורה.
  • 11:31 - 11:33
    וזה כמובן יכול ללכת גם בכוון ההפוך.
  • 11:33 - 11:35
    אפשר היה לחתוך כאן.
  • 11:35 - 11:37
    או אפשר היה לחתוך את הכל כאן.
  • 11:37 - 11:39
    ואז החבר הזה היה שומר על החמצן,
  • 11:39 - 11:41
    והמימן היה הולך אליו.
  • 11:41 - 11:43
    ואז החבר הזה היה לוקח את ה-OH.
  • 11:43 - 11:45
    זה יכול לקרות בשתי הדרכים.
  • 11:45 - 11:47
    וכל סדר שהוא יהיה נכון.
  • 11:47 - 11:48
    עכשיו יש דבר נוסף שברצוננו להראות.
  • 11:48 - 11:51
    זה קצת יותר מורכב.
  • 11:51 - 11:53
    בתחילה פקפקנו אם להראות את זה בכלל.
  • 11:53 - 11:57
    הסיבה שיש כאן אנרגיה יותר נמוכה היא
  • 11:57 - 12:00
    שכאשר הם נפרדים,-- בעצם נכתוב את זה
  • 12:00 - 12:03
    יותר למטה-- זה כי אמרנו היי, האלקטרון הזה
  • 12:03 - 12:05
    מבסוט יותר כאשר-- נניח שהאלקטרון הזה היה חלק
  • 12:05 - 12:07
    מהזרחן הזה - והוא עכשיו מבסוט יותר.
  • 12:07 - 12:08
    הוא במצב אנרגיה יותר נמוך,
  • 12:08 - 12:10
    כי הוא אינו נמתח.
  • 12:10 - 12:13
    הוא לא צריך להיות בין החבר הזה והחבר הזה.
  • 12:13 - 12:15
    כי המולקולה הזו, והמולקולה הזו- רוצות להפרד
  • 12:15 - 12:16
    מפני שיש להן מטען שלילי.
  • 12:16 - 12:18
    זו סיבה חלקית
  • 12:18 - 12:22
    הסיבה הנוספת היא, ונדבר עליה יותר
  • 12:22 - 12:24
    כשנלמד כימיה אורגנית,
  • 12:24 - 12:28
    שיש לזה יותר תהודה.
  • 12:28 - 12:31
    יותר תהודה מבנית או תהודה של קוֹנְפִיגוּרַצְיָה.
  • 12:31 - 12:34
    כלומר, האלקטרונים האלה, האלקטרונים
  • 12:34 - 12:37
    הנוספים האלה כאן,יכולים לנוע בין
  • 12:37 - 12:41
    האטומים השונים.דבר זה
    גורם להם להיות יותר יציבים.
  • 12:41 - 12:43
    אז אם תדמיינו שהחמצן הזה
  • 12:43 - 12:48
    הוא בעל אלקטרון נוסף.
  • 12:48 - 12:51
    האלקטרון הנוסף הזה, יכול לרדת הנה
  • 12:51 - 12:55
    ואז ליצור קשר כפול עם הזרחן.
  • 12:55 - 12:56
    אז האלקטרון הזה כאן יכול לקפוץ
  • 12:56 - 12:58
    למעלה אל החמצן הזה.
  • 12:58 - 13:00
    וזה יכול לקרות בצד הזה וגם בצד הזה.
  • 13:00 - 13:02
    לא ניכנס לפרטים, אבל זו סיבה נוספת
  • 13:02 - 13:04
    מדוע המצב הזה יותר יציב.
  • 13:04 - 13:05
    אם למדתם כימיה אורגנית,
  • 13:05 - 13:08
    אתם מסוגלים להעריך את זה.
  • 13:08 - 13:11
    לא נעסוק כאן בפרטים אלו.
  • 13:11 - 13:14
    הלקח הכי חשוב זה לזכור שכאשר מה-ATP
  • 13:14 - 13:18
    יורדת מולקולה של זרחן - זה מייצר
  • 13:18 - 13:21
    אנרגיה שמסוגלת לתמוך בתפקודים ביולוגים,
  • 13:21 - 13:24
    כמו גדילה, תנועה, הזזת שרירים, כווץ שרירים
  • 13:24 - 13:25
    פולסים חשמליים,
  • 13:25 - 13:29
    בעצבים ובמוח.
  • 13:29 - 13:33
    זוהי הסוללה העיקרית או מטבעות האנרגיה
  • 13:33 - 13:34
    של המערכות הביולוגיות. זה הדבר העיקרי
  • Not Synced
    שאתם צריכים לזכור בקשר לATP.
Title:
ATP: Adenosine Triphosphate
Description:

Introduction to ATP or Adenosine Triphosphate
more » « less
Video Language:
English
Duration:
13:35
shlomitorgad2 edited Hebrew subtitles for ATP: Adenosine Triphosphate
shlomitorgad2 added a translation

Hebrew subtitles

Incomplete

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.