WEBVTT

99:59:59.999 --> 99:59:59.999
שאתם צריכים לזכור בקשר לATP.

00:00:00.610 --> 00:00:03.360
ללא ספק, אחת מהמולקולות הכי חשובות
בביולוגיה ,.

00:00:03.360 --> 00:00:06.150
היא מולקולת ה-ATP.

00:00:06.150 --> 00:00:14.235
אלה ראשי תיבות של: אָדֶנוֹזין טרי-פוֹספַט.

00:00:18.690 --> 00:00:20.340
או בעברית אדנוזין-תלת-זרחני.

00:00:20.340 --> 00:00:24.270
אבל כל מה שצריך לזכור הוא, 
שבכל פעם שרואים ATP

00:00:24.270 --> 00:00:28.180
מופיע באיזו שהיא תגובה ביוכימית-

00:00:28.180 --> 00:00:30.940
משהו בראש שלנו צריך לומר

00:00:30.940 --> 00:00:32.360
היי! כאן מדובר באנרגיה ביוכימית.

00:00:32.360 --> 00:00:38.690
אפשר לחשוב על ATP 
כמו על "מטבעות", במרכאות כפולות.

00:00:38.690 --> 00:00:42.645
- מטבעות של אנרגיה ביוכימית.

00:00:46.820 --> 00:00:49.000
אז מה זה מטבעות של אנרגיה?

00:00:49.000 --> 00:00:51.820
ובכן, ATP אוגר אנרגיה בקשרים שבו.

00:00:51.820 --> 00:00:54.040
מיד נסביר מה זאת אומרת.

00:00:54.040 --> 00:00:56.220
אבל לפני שנסביר מה זה אדנוזין או

00:00:56.220 --> 00:00:58.870
איך נראית קבוצה של תלת-זרחן,

00:00:58.870 --> 00:01:03.010
כדאי שתדמיינו את ה ATP כאילו הוא בנוי

00:01:03.010 --> 00:01:06.160
ממשהוא שנקרא- נצייר בצבע נחמד-

00:01:06.160 --> 00:01:08.950
קבוצת אדנוזין, הנה כאן.

00:01:08.950 --> 00:01:12.020
אליה מוצמדים שלושה זרחנים.

00:01:12.020 --> 00:01:13.320
חשבו על זה כך.

00:01:13.320 --> 00:01:18.150
ואז יש 3 זרחנים צמודים אליה - הנה כך.

00:01:18.150 --> 00:01:21.970
וזו היא מולקולת ATP.

00:01:21.970 --> 00:01:24.450
אָדֶנוֹזין טרי-פוֹספַט.

00:01:24.450 --> 00:01:27.850
טרי = 3 קבוצות של זרחן .

00:01:27.850 --> 00:01:31.235
אם ניקח אָדֶנוֹזין טרי-פוֹספַט ונעשה הידרוליזה

00:01:31.235 --> 00:01:33.460
של הקשרים האלה-, כלומר אם ניקח

00:01:33.460 --> 00:01:34.610
אותם בנוכחות מים -

00:01:34.610 --> 00:01:37.250
אז נוסיף קצת מים לכאן,

00:01:37.250 --> 00:01:41.610
נניח שיש כאן H2O,

00:01:41.610 --> 00:01:44.450
אז אחד מהזרחנים האלה, יתנתק.

00:01:44.450 --> 00:01:47.100
בעיקרון, חלק מהמים האלה 
יצטרפו אל קבוצת הזרחן הזו

00:01:47.100 --> 00:01:48.900
וחלק יתחברו אל

00:01:48.900 --> 00:01:49.900
הזרחן הזה, הנה כאן..

00:01:49.900 --> 00:01:51.590
נראה את זה ביתר פירוט אחר כך

00:01:51.590 --> 00:01:53.960
אבל קודם נראה את התמונה הכללית.

00:01:53.960 --> 00:01:57.430
מה שנשאר לנו - זו קבוצת אָדֶנוֹזין שעכשיו יש בה

00:01:57.430 --> 00:01:58.680
רק שני זרחנים.

00:02:01.460 --> 00:02:07.520
היא נקראית אָדֶנוֹזין די-פוֹספַט או ADP.

00:02:07.520 --> 00:02:11.860
קודם היה לנו תלת -זרחן, כלומר 3 זרחנים.

00:02:11.860 --> 00:02:14.330
עכשיו יש לנו די-זרחן, אָדֶנוֹזין די-פוֹספַט,

00:02:14.330 --> 00:02:16.650
במקום 3 יש לנו 2 זרחנים. במקום טרי - יש די.

00:02:16.650 --> 00:02:18.590
כלומר יש רק שתי קבוצות זרחן.

00:02:18.590 --> 00:02:22.760
ה-ATP עבר הידרוליזה,

00:02:22.760 --> 00:02:24.790
ואחת מקבוצות הזרחן נותקה.

00:02:24.790 --> 00:02:27.550
לכן עכשיו יש ADP וגם

00:02:27.550 --> 00:02:30.550
קבוצה אחת של זרחן.

00:02:30.550 --> 00:02:33.370
כאן המפתח לכל מה

00:02:33.370 --> 00:02:35.660
שאנו מדברים על ATP

00:02:35.660 --> 00:02:36.910
ובנוסף יש קצת אנרגיה.

00:02:41.440 --> 00:02:45.590
זוהי הסיבה לכך שאנו מדברים על ATP

00:02:45.590 --> 00:02:48.500
שהוא כעין מטבע של אנרגיה ביולוגית .

00:02:48.500 --> 00:02:52.220
אם יש לנו ATP, ואנו בעזרת תגובה כימית

00:02:52.220 --> 00:02:55.960
מפרקים את הזרחן הזה כאן,

00:02:55.960 --> 00:02:57.470
זה ישחרר אנרגיה.

00:02:57.470 --> 00:02:59.960
את האנרגיה הזו אפשר לנצל כדי ליצור חום

00:02:59.960 --> 00:03:02.810
או להשתמש בה לצרכי מתן אנרגיה

00:03:02.810 --> 00:03:03.830
לתגובות נוספות הזקוקות לה.

00:03:03.830 --> 00:03:07.960
ואז אפשר יהיה לקדם את התגובות הללו.

00:03:07.960 --> 00:03:10.490
אם כן, ציירנו את העיגולים האלה

00:03:10.490 --> 00:03:12.040
של אדנוזין ושל זרחן.

00:03:12.040 --> 00:03:15.010
בעצם זה כל מה שנחוץ לכם לדעת.

00:03:15.010 --> 00:03:16.780
עכשיו כבר כל מה שראינו כאן, זה המידע הנחוץ

00:03:16.780 --> 00:03:20.660
לכם כדי לחשוב איך ה-ATP פועל

00:03:20.660 --> 00:03:22.390
ברוב המערכות הביולוגיות.

00:03:22.390 --> 00:03:22.740
ואם תרצו ללכת בכוון ההפוך.

00:03:22.740 --> 00:03:25.020
אם יש לכם אנרגיה, ואתם רוצים ליצור ATP -

00:03:25.020 --> 00:03:26.050
התגובה פשוט תזרום לכוון השני של המשוואה.

00:03:26.050 --> 00:03:29.430
אנרגיה + קבוצת זרחן אחת + ADP

00:03:29.430 --> 00:03:30.610
תחזיר אותכם ל ATP.

00:03:30.610 --> 00:03:32.940
וכך נאגרת אנרגיה.

00:03:32.940 --> 00:03:36.520
בצד הזה של המשוואה - האנרגיה נאגרת.

00:03:36.520 --> 00:03:39.220
ובצד הזה של המשוואה -האנרגיה מנוצלת.

00:03:39.220 --> 00:03:43.810
זה בערך 95% מהמידע הנחוץ לכם

00:03:43.810 --> 00:03:46.430
כדי להבין באמת את התפקיד של ATP.

00:03:46.430 --> 00:03:49.450
במערכות ביולוגיות. הATP הוא מאגר אנרגיה

00:03:49.450 --> 00:03:51.150
כאשר יש אנרגיה של ATP.

00:03:51.150 --> 00:03:54.070
כאשר משתחררת קבוצה אחת של זרחן
-זה מייצר אנרגיה.

00:03:54.070 --> 00:03:56.700
ואז אם רוצים ללכת מADP וזרחן - חזרה לATP

00:03:56.700 --> 00:03:59.580
יש הכרח להשתמש באנרגיה לשם כך.

00:03:59.580 --> 00:04:02.040
אז אם יש ATP -זה מקור לאנרגיה.

00:04:02.040 --> 00:04:06.580
אם יש ADP ורוצים ATP - צריך להוסף אנרגיה לשם כך.

00:04:06.580 --> 00:04:09.500
עד כה ציירנו עיגול מסביב לA וקראנו לו

00:04:09.500 --> 00:04:10.460
אדנוזין.

00:04:10.460 --> 00:04:12.840
לפעמים כדאי לדעת

00:04:12.840 --> 00:04:14.180
איך המולקולה נראית באמת.

00:04:14.180 --> 00:04:17.010
אז הורדנו את זה מויקיפדיה.

00:04:17.010 --> 00:04:19.310
לא הראינו את זה בתחילה כי

00:04:19.310 --> 00:04:20.829
זה נראה די מסובך.

00:04:20.829 --> 00:04:24.780
בעוד שהרעיון ש ATP הוא מטבעות

00:04:24.780 --> 00:04:26.710
של אנרגיה - נשמע די פשוט.

00:04:26.710 --> 00:04:30.200
כשיש 3 זרחנים- ניתן להרחיק זרחן אחד

00:04:30.200 --> 00:04:33.310
וכתוצאה מכך תשתחרר אנרגיה

00:04:33.310 --> 00:04:34.640
ותוכנס למערכת.

00:04:34.640 --> 00:04:36.560
אבל אם רוצים לחבר בחזרה את הזרחן

00:04:36.560 --> 00:04:37.560
יש צורך לספק אנרגיה לתהליך.

00:04:37.560 --> 00:04:39.910
זהו העקרון הבסיסי של ATP.

00:04:39.910 --> 00:04:44.010
זהו למעשה המבנה שלו.

00:04:44.010 --> 00:04:46.220
גם כאן אנו יכולים לפרק אותו

00:04:46.220 --> 00:04:47.740
ולראות שזה בעצם כלל לא רע.

00:04:47.740 --> 00:04:48.790
אמרנו - אדנוזין.

00:04:48.790 --> 00:04:50.490
הנה שרטוט של קבוצת האדנוזין.

00:04:50.490 --> 00:04:51.660
כאן יש לנו אדנוזין.

00:04:51.660 --> 00:04:54.220
המולקולה המוקפת בורוד כאן - היא אדנוזין

00:04:54.220 --> 00:04:57.070
אבל חלק המולקולה כאן -

00:04:57.070 --> 00:04:58.470
זה אדנוזין.

00:05:01.280 --> 00:05:04.340
אלה מכם שהתרכזו היטב בסרטונים הקודמים -

00:05:04.340 --> 00:05:07.560
יתכן ותזהו שזה חלק של אדנוזין -

00:05:07.560 --> 00:05:10.660
הוא נקרא אדנוזין, אבל החלק הזה כאן -

00:05:10.660 --> 00:05:12.820
הוא אדנין.

00:05:17.130 --> 00:05:21.110
זה אותו האדנין המרכיב את חומצות הגרעין

00:05:21.110 --> 00:05:22.460
שבונות את שלד ה-DNA.

00:05:22.460 --> 00:05:25.870
כך שחלק מהמולקולות במערכות הביולוגיות

00:05:25.870 --> 00:05:26.580
משתתפות ביותר מתפקיד אחד.

00:05:26.580 --> 00:05:27.910
זה אותו האדנין שדברנו עליו

00:05:27.910 --> 00:05:30.170
בקשר שלו עם גואנין.

00:05:30.170 --> 00:05:31.100
זאת מולקולה של פּוּרין

00:05:31.100 --> 00:05:33.370
ישנן גם מולקולות של פירימידין,

00:05:33.370 --> 00:05:33.920
אבל לא נכנס לזה עכשיו.

00:05:33.920 --> 00:05:35.180
אבל זו אותה המולקולה.

00:05:35.180 --> 00:05:36.380
זה די מעניין

00:05:36.380 --> 00:05:39.950
אותה המולקולה שבונה את הDNA - היא חלק

00:05:39.950 --> 00:05:42.940
שבונה את המולקולות של מטבעות האנרגיה

00:05:42.940 --> 00:05:47.700
טוב, אז אדנין מרכיב חלק מהאדנוזין וחלק מהATP.

00:05:47.700 --> 00:05:50.210
החלק האחר כאן הוא הריבּוֹז.

00:05:55.330 --> 00:06:00.970
שאותו פגשתם כבר בסרטון על RNA:
זוהי -חומצה ריבו-נוקלאית

00:06:00.970 --> 00:06:03.040
ובכן, הריבוז משתתף

00:06:03.040 --> 00:06:05.150
במצב כולו.

00:06:05.150 --> 00:06:06.190
אבל לא נפרט יותר מידי כאן.

00:06:06.190 --> 00:06:08.970
ריבוז הוא סוכר בעל 5 פחמנים.

00:06:08.970 --> 00:06:11.340
כאשר לא מציירים את המולקולה לפרטיה,

00:06:11.340 --> 00:06:11.950
זה אומר שכאן ישנו פחמן.

00:06:11.950 --> 00:06:15.160
אז הנה פחמן אחד כאן, פחמן שני, שלישי

00:06:15.160 --> 00:06:18.650
פחמן רביעי וחמישי.

00:06:18.650 --> 00:06:19.720
זה נחמד לדעת.

00:06:19.720 --> 00:06:21.840
נחמד לדעת שהם שותפים בחלק

00:06:21.840 --> 00:06:23.700
מהמולקולה של DNA.

00:06:23.700 --> 00:06:26.380
אלה אבני בניין מוכרות

00:06:26.380 --> 00:06:27.260
שאנו פוגשים שוב ושוב.

00:06:27.260 --> 00:06:29.920
בכל זאת נדגיש, שהידע הזה, או שינונו

00:06:29.920 --> 00:06:32.270
לא יאפשר לכם להבין את הפשטות שבה הATP

00:06:32.270 --> 00:06:35.360
הוא המנוע שמניע

00:06:35.360 --> 00:06:37.520
את התגובות הביולוגיות.

00:06:37.520 --> 00:06:41.520
וכאן מצויירות 3 קבוצות של הזרחן.

00:06:41.520 --> 00:06:43.350
זהו המבנה המולקולארי שלהן.

00:06:43.350 --> 00:06:44.490
"מבנה לוּאיס" שלהן ,כאן.

00:06:44.490 --> 00:06:46.170
זו קבוצת זרחן אחת,

00:06:46.170 --> 00:06:48.530
זו השניה

00:06:48.530 --> 00:06:52.320
וזו השלילשית

00:06:52.320 --> 00:06:54.970
בדיוק כך.

00:06:54.970 --> 00:06:58.830
נשאלת השאלה : OK, אפשר לקבל זאת

00:06:58.830 --> 00:07:02.080
כנתון, שאם אחד מהזרחנים האלה

00:07:02.080 --> 00:07:05.590
יורחק, או שהקשרים איתו יעברו הידרוליזה

00:07:05.590 --> 00:07:07.020
איכשהו זה יצור אנרגיה.

00:07:07.020 --> 00:07:08.880
ואז אפשר להמשיך ולענות

00:07:08.880 --> 00:07:09.570
על שאלות נוספות.

00:07:09.570 --> 00:07:10.950
אבל - בעצם למה זה משחרר אנרגיה???

00:07:10.950 --> 00:07:13.920
מה יש בקשר הזה שמשחרר אנרגיה?

00:07:13.920 --> 00:07:16.690
זכרו, שכל הקשרים הם אלקטרונים

00:07:16.690 --> 00:07:17.830
שאטומים שונים חולקים ביניהם.

00:07:17.830 --> 00:07:21.190
הדרך הטובה לחשוב על זה הנה היא כאן.

00:07:21.190 --> 00:07:24.900


00:07:24.900 --> 00:07:27.620
האלקטרונים שאותם חולקים מסביב לקשר הזה

00:07:27.620 --> 00:07:29.470
או האלקטרון הזה שאותו חולקים מעבר לקשר הזה

00:07:29.470 --> 00:07:31.680
הוא בא מהזרחן.

00:07:31.680 --> 00:07:34.490
לא נצייר את הטבלא המחזורית כאן עכשיו.

00:07:34.490 --> 00:07:37.370
אבל אתם יודעים שלזרחן יש
5 אלקטרונים שהוא יכול לחלוק.

00:07:37.370 --> 00:07:39.460
האלקטרונגטיביות של הזרחן -
פחותה מזו של החמצן,

00:07:39.460 --> 00:07:41.310
לכן החמצן יכול לסחוב את האלקטרון.

00:07:41.310 --> 00:07:43.930
אבל האלקטרון הזה נמצא במצב מאוד לא נוח.

00:07:43.930 --> 00:07:45.700
לאי נוחות הזו יש שתי סיבות:

00:07:45.700 --> 00:07:47.250
הוא נמצא במצב של אנרגיה מאוד גבוהה.

00:07:47.250 --> 00:07:48.720
יש חמצן עם מטען שלילי כאן.

00:07:48.720 --> 00:07:50.590
לכן הם "רוצים" להתרחק אחד מהשני.

00:07:50.590 --> 00:07:55.960
לכן האלקטרונים בקשר הזה אינם יכולים

00:07:55.960 --> 00:07:57.220
להתקרב אל הגרעין.

00:07:57.220 --> 00:07:59.670
הם יעברו למין מצב של אנרגיה נמוכה.

00:07:59.670 --> 00:08:03.000
האמור כאן הוא יותר אנלוגיה מאשר המציאות.

00:08:03.000 --> 00:08:05.210
כולנו יודעים שהאלקטרון יכול להיות מאוד מורכב.

00:08:05.210 --> 00:08:07.430
וכי יש עולם שלם של מכניקת קואנטום.

00:08:07.430 --> 00:08:08.380
אבל זו דרך טובה לחשוב על כך:

00:08:08.380 --> 00:08:10.840
שהמולקולות האלה שואפות להתרחק זו מזו.

00:08:10.840 --> 00:08:13.330
אבל ישנם הקשרים הללו, לכן האלקטרון הזה,

00:08:13.330 --> 00:08:14.395


00:08:14.395 --> 00:08:17.250
נמצא במצב של אנרגיה גבוהה.

00:08:17.250 --> 00:08:18.580
הוא רחוק יותר מהרצוי לו,

00:08:18.580 --> 00:08:22.220
מהגרעינים של שני האטומים האלה.

00:08:22.220 --> 00:08:23.870
וכאשר מרחיקים את הזרחן הזה

00:08:23.870 --> 00:08:25.110
פתאום האלקטרון הזה יכול להכנס

00:08:25.110 --> 00:08:27.080
למצב של אנרגיה נמוכה.

00:08:27.080 --> 00:08:32.030
וזה מייצר אנרגיה.

00:08:32.030 --> 00:08:34.409
לכן האנרגיה הזו כאן, באופן תמידי,

00:08:34.409 --> 00:08:37.200
בעצם בכל תגובה כימית 
שאומרים שהיא מייצרת אנרגיה,

00:08:47.510 --> 00:08:48.570
זה תמיד נגרם על ידי אלקטרון 
שיורד למצב אנרגיה נמוך יותר..

00:08:48.570 --> 00:08:50.610
זהו כל העניין.

00:08:50.610 --> 00:08:54.480
בסרטונים הבאים, כשנדון בנשימה תאית

00:08:54.480 --> 00:08:57.330
ובגליקוליזיס וכו..., בכל פעם שאנו

00:08:57.330 --> 00:08:59.900
רואים אנרגיה - זה באמת נגרם מאלקטרון

00:08:59.900 --> 00:09:02.640
שעובר ממצב בלתי נוח למצב יותר נוח.

00:09:02.640 --> 00:09:05.620
ובתהליך הזה נוצרת אנרגיה.

00:09:05.620 --> 00:09:07.180
אם אנו במישור, או שאנו קופצים אל מחוץ למישור,

00:09:07.180 --> 00:09:08.050
יש לנו הרבה אנרגיה פוטנציאלית כאשר

00:09:08.050 --> 00:09:10.280
אנו קופצים אל מחוץ למישור.

00:09:10.280 --> 00:09:13.350
ניתן לראות את זה כמו מצב בלתי נוח.

00:09:13.350 --> 00:09:15.690
מאידך, אם אנו יושבים בכורסא וצופים בTV

00:09:15.690 --> 00:09:16.500
יש לנו הרבה פחות אנרגיה פוטנציאלית, וזה

00:09:16.500 --> 00:09:18.790
מצב הרבה יותר נוח.

00:09:18.790 --> 00:09:20.480
אנו יכולים לייצר הרבה אנרגיה

00:09:20.480 --> 00:09:21.590
אם ניפול אל הכורסא.

00:09:21.590 --> 00:09:24.540
טוב, אנו לא יודעים

00:09:24.540 --> 00:09:28.230
האנלוגיות שלנו תמיד מתפקששות מתי שהוא.

00:09:28.230 --> 00:09:29.530
לבסוף היינו רוצים להראות לכם איך בדיוק

00:09:29.530 --> 00:09:32.410
התגובות האלו קורות.

00:09:32.410 --> 00:09:35.680
עד כה, יכולתם לכבות את הסרטון הזה,

00:09:35.680 --> 00:09:36.790
והייתם יכולים להסתדר עם ה-ATP

00:09:36.790 --> 00:09:38.630
כפי שמשתמשים בו ב95% משעורי הביולוגיה.

00:09:38.630 --> 00:09:40.320
אבל היינו רוצים שתבינו איך

00:09:40.320 --> 00:09:43.110
התגובות האלה באמת קורות.

00:09:43.110 --> 00:09:44.150
לשם כך, נעתיק ונדביק

00:09:44.150 --> 00:09:46.170
חלקים מהדיאגמות האלו.

00:09:46.170 --> 00:09:51.280
כבר אמרנו שהחבר הזה כאן

00:09:58.490 --> 00:10:01.030
יסולק מהATP.

00:10:01.030 --> 00:10:02.360
זו קבוצת הזרחן שנפרדת.

00:10:02.360 --> 00:10:05.310
ואז יש את יתרת המולקולה.

00:10:05.310 --> 00:10:07.530
שהיא ה-ADP שנותר.

00:10:07.530 --> 00:10:09.340
אז זהו ה-ADP.

00:10:09.340 --> 00:10:12.000
לא צריך להעתיק ולהדביק את כל החומר הזה.

00:10:18.050 --> 00:10:19.500
אתם פשוט תסכימו שזוהי קבוצת האדנוזין.

00:10:19.500 --> 00:10:22.240
הנה כך.

00:10:22.240 --> 00:10:24.930
כבר אמרנו שהדבר הזה עובר הידרוליזה.

00:10:24.930 --> 00:10:25.770
והוא נחתך, ומייצר אנרגיה.

00:10:25.770 --> 00:10:28.300
מה שנעשה עכשיו הוא

00:10:28.300 --> 00:10:30.260
שנראה את המכניזם לכך.

00:10:30.260 --> 00:10:31.630
ציור של המכניזם שמראה איך

00:10:31.630 --> 00:10:34.825
זה עובד באמת.

00:10:34.825 --> 00:10:37.210
אמרנו שכל זה קורה בנוכחות מים.

00:10:37.210 --> 00:10:40.040
אז נצייר קצת מים כאן.

00:10:40.040 --> 00:10:42.100
יש לנו חמצן ומימן.

00:10:42.100 --> 00:10:43.710
ויש לנו עוד מימן.

00:10:43.710 --> 00:10:47.360
הנה מולקולת מים.

00:10:47.360 --> 00:10:51.420
הידרוליזה היא תגובה שבה אפשר לומר, היי!

00:10:51.420 --> 00:10:53.920
החבר הזה כאן, הוא רוצה להתחבר עם משהו

00:10:53.920 --> 00:10:58.500
או שהוא רוצה לשתף אלקטרון עם מישהו.

00:10:58.500 --> 00:11:02.250
אז אולי המימן שכאן ירד הנה וישתף

00:11:02.250 --> 00:11:06.320
את האלקטרון שלו עם החמצן שכאן.

00:11:06.320 --> 00:11:06.820
ואז הזרחן הזה, יש לו אלקטרון נוסף

00:11:06.820 --> 00:11:09.190
שצריך גם כן לשתף.

00:11:09.190 --> 00:11:10.360
זכרו, הוא חמש -ערכי והוא צריך

00:11:10.360 --> 00:11:14.040
לשתף את האלקטרונים עם החמצן.

00:11:14.040 --> 00:11:17.670
יש לו אחד, שניים, שלושה 
ארבעה שכבר משותפים.

00:11:17.670 --> 00:11:19.980
ובכן אם המימן הזה ילך אל החבר הזה,

00:11:19.980 --> 00:11:22.460
אז ישאר רק הOH הכחול הזה.

00:11:22.460 --> 00:11:24.810
החבר הזה יכול לשתף את אחד

00:11:24.810 --> 00:11:27.190
מהאלקטרונים הנוספים של הזרחן

00:11:27.190 --> 00:11:29.230
וכך מקבלים את OH כמו כאן.

00:11:29.230 --> 00:11:31.350
זהו בעצם התהליך שקורה.

00:11:31.350 --> 00:11:33.040
וזה כמובן יכול ללכת גם בכוון ההפוך.

00:11:33.040 --> 00:11:34.740
אפשר היה לחתוך כאן.

00:11:34.740 --> 00:11:37.270
או אפשר היה לחתוך את הכל כאן.

00:11:37.270 --> 00:11:38.890
ואז החבר הזה היה שומר על החמצן,

00:11:38.890 --> 00:11:40.820
והמימן היה הולך אליו.

00:11:40.820 --> 00:11:42.540
ואז החבר הזה היה לוקח את ה-OH.

00:11:42.540 --> 00:11:44.765
זה יכול לקרות בשתי הדרכים.

00:11:44.765 --> 00:11:47.010
וכל סדר שהוא יהיה נכון.

00:11:47.010 --> 00:11:48.435
עכשיו יש דבר נוסף שברצוננו להראות.

00:11:48.435 --> 00:11:50.930
זה קצת יותר מורכב.

00:11:50.930 --> 00:11:53.310
בתחילה פקפקנו אם להראות את זה בכלל.

00:11:53.310 --> 00:11:56.510
הסיבה שיש כאן אנרגיה יותר נמוכה היא

00:11:56.510 --> 00:12:00.370
שכאשר הם נפרדים,-- בעצם נכתוב את זה

00:12:00.370 --> 00:12:03.090
יותר למטה-- זה כי אמרנו היי, האלקטרון הזה

00:12:03.090 --> 00:12:04.760
מבסוט יותר כאשר-- נניח שהאלקטרון הזה היה חלק

00:12:04.760 --> 00:12:06.540
מהזרחן הזה - והוא עכשיו מבסוט יותר.

00:12:06.540 --> 00:12:07.950
הוא במצב אנרגיה יותר נמוך,

00:12:07.950 --> 00:12:10.350
כי הוא אינו נמתח.

00:12:10.350 --> 00:12:13.050
הוא לא צריך להיות בין החבר הזה והחבר הזה.

00:12:13.050 --> 00:12:14.560
כי המולקולה הזו, והמולקולה הזו- רוצות להפרד

00:12:14.560 --> 00:12:15.910
מפני שיש להן מטען שלילי.

00:12:15.910 --> 00:12:18.410
זו סיבה חלקית

00:12:18.410 --> 00:12:21.540
הסיבה הנוספת היא, ונדבר עליה יותר

00:12:21.540 --> 00:12:23.940
כשנלמד כימיה אורגנית,

00:12:23.940 --> 00:12:27.770
שיש לזה יותר תהודה.

00:12:27.770 --> 00:12:31.360
יותר תהודה מבנית או תהודה של קוֹנְפִיגוּרַצְיָה.

00:12:31.360 --> 00:12:34.240
כלומר, האלקטרונים האלה, האלקטרונים

00:12:34.240 --> 00:12:37.170
הנוספים האלה כאן,יכולים לנוע בין

00:12:37.170 --> 00:12:40.910
האטומים השונים.דבר זה 
גורם להם להיות יותר יציבים.

00:12:40.910 --> 00:12:42.700
אז אם תדמיינו שהחמצן הזה

00:12:42.700 --> 00:12:47.840
הוא בעל אלקטרון נוסף.

00:12:47.840 --> 00:12:51.180
האלקטרון הנוסף הזה, יכול לרדת הנה

00:12:51.180 --> 00:12:54.810
ואז ליצור קשר כפול עם הזרחן.

00:12:54.810 --> 00:12:55.870
אז האלקטרון הזה כאן יכול לקפוץ

00:12:55.870 --> 00:12:58.400
למעלה אל החמצן הזה.

00:12:58.400 --> 00:12:59.990
וזה יכול לקרות בצד הזה וגם בצד הזה.

00:12:59.990 --> 00:13:01.800
לא ניכנס לפרטים, אבל זו סיבה נוספת

00:13:01.800 --> 00:13:03.590
מדוע המצב הזה יותר יציב.

00:13:03.590 --> 00:13:05.080
אם למדתם כימיה אורגנית,

00:13:05.080 --> 00:13:07.570
אתם מסוגלים להעריך את זה.

00:13:07.570 --> 00:13:11.120
לא נעסוק כאן בפרטים אלו.

00:13:11.120 --> 00:13:14.460
הלקח הכי חשוב זה לזכור שכאשר מה-ATP

00:13:14.460 --> 00:13:17.950
יורדת מולקולה של זרחן - זה מייצר

00:13:17.950 --> 00:13:20.570
אנרגיה שמסוגלת לתמוך בתפקודים ביולוגים,

00:13:20.570 --> 00:13:23.900
כמו גדילה, תנועה, הזזת שרירים, כווץ שרירים

00:13:23.900 --> 00:13:25.290
פולסים חשמליים,

00:13:25.290 --> 00:13:29.310
בעצבים ובמוח.

00:13:29.310 --> 00:13:32.540
זוהי הסוללה העיקרית או מטבעות האנרגיה

00:13:32.540 --> 00:13:33.790
של המערכות הביולוגיות. זה הדבר העיקרי