ג'ושוע פוייר: מעללי זכרון שכל אחד יכול לבצע
-
0:00 - 0:05ברצוני להזמין אתכם לעצום את עיניכם
-
0:05 - 0:08דמיינו את עצמכם עומדים
-
0:08 - 0:11מחוץ לדלת הכניסה של הבית שלכם
-
0:11 - 0:15ברצוני שתשימו לב לצבע הדלת
-
0:15 - 0:19לחומר שממנו היא עשויה
-
0:19 - 0:26עכשיו דמיינו קבוצה של נודיסטים כבדי-משקל על אופניים
-
0:26 - 0:29הם מתחרים במירוץ של רכיבה בעירום על אופניים
-
0:29 - 0:32והם מתקדמים ישירות אל דלת הכניסה שלכם
-
0:32 - 0:34אני רוצה שממש תראו את זה
-
0:34 - 0:38הם מדוושים בקושי רב, הם מזיעים
-
0:38 - 0:40הם קופצים ורוטטים הרבה
-
0:40 - 0:44והם מתרסקים היישר לתוך דלת הכניסה של הבית שלכם
-
0:44 - 0:48אופניים עפים לכל מקום, גלגלים מתגלגלים לידכם
-
0:48 - 0:52חישורים מגיעים למקומות מביכים
-
0:52 - 0:55צעדו מעבר למפתן הדלת שלכם
-
0:55 - 0:58אל המסדרון, המבואה, מה שלא יהיה שם בצד השני
-
0:58 - 1:02והעריכו את איכות האור
-
1:02 - 1:08האור זורח על עוגי-פלצת
-
1:08 - 1:11עוגי-פלצת מנפנף לכם בידו
-
1:11 - 1:13ממקומו על סוס שזוף
-
1:13 - 1:15זהו סוס מדבר
-
1:15 - 1:20אתם ממש יכולים להרגיש את פרוותו הכחולה מדגדגת לכם את האף
-
1:20 - 1:24ולהריח את עוגיית שיבולת השועל והצימוקים שהוא עומד לדחוף לעצמו לפה
-
1:24 - 1:28חלפו על פניו. חלפו על פניו לתוך הסלון שלכם
-
1:28 - 1:31בסלון שלכם, בפס רחב דמיוני
-
1:31 - 1:34דמיינו את בריטני ספירס
-
1:34 - 1:39היא לובשת לבוש מינימלי, היא רוקדת על שולחן הסלון שלכם
-
1:39 - 1:42והיא שרה את - "הכה בי מותק עוד פעם"
-
1:42 - 1:45ואז עקבו אחרי אל המטבח שלכם
-
1:45 - 1:49במטבח שלכם, הרצפה רוצפה בדרך האבנים הצהובות
-
1:49 - 1:53ומתוך התנור שלכם יוצאים לקראתכם
-
1:53 - 1:55דורותי, איש הפח
-
1:55 - 1:57הדחליל והאריה מתוך "הקוסם מארץ עוץ"
-
1:57 - 2:00מחזיקים ידיים ומדלגים לקראתכם
-
2:00 - 2:04טוב. פיקחו עיניים
-
2:04 - 2:08אני רוצה לספר לכם על תחרות מאוד מוזרה
-
2:08 - 2:11שמתקיימת בכל אביב בעיר ניו יורק
-
2:11 - 2:14היא נקראת "תחרות הזכרון של ארצות הברית"
-
2:14 - 2:17ואני הלכתי לסקר את התחרות הזו לפני כמה שנים
-
2:17 - 2:19כעיתונאי מדעי
-
2:19 - 2:22ציפיתי, אני מניח, שזה הולך להיות
-
2:22 - 2:25כמו סופרבול של ידענים
-
2:25 - 2:28זה היה חבורה של בחורים וכמה בחורות
-
2:28 - 2:33מגוונים מאוד בגילים שלהם ובהיגיינה האישית שלהם
-
2:33 - 2:35(צחוק)
-
2:35 - 2:39הם שיננו מאות מספרים אקראיים
-
2:39 - 2:41לאחר שהביטו בהם פעם אחת בלבד
-
2:41 - 2:45הם שיננו עשרות על עשרות על עשרות שמות של אנשים זרים
-
2:45 - 2:49הם שיננו שירים שלמים בכמה דקות בלבד
-
2:49 - 2:51הם התחרו מי יכול לשנן
-
2:51 - 2:55הכי מהר את הסדר של חבילת קלפים מעורבבת.
-
2:55 - 2:57חשבתי לעצמי, זה לא יאומן
-
2:57 - 3:00האנשים האלה הם תופעות טבע
-
3:00 - 3:03והתחלתי לדבר עם חלק מהמתחרים
-
3:03 - 3:05זהו בחור בשם אד קוק
-
3:05 - 3:06שהגיע מאנגליה
-
3:06 - 3:08היה לו משם אחד הזכרונות המאומנים הטובים ביותר
-
3:08 - 3:12ואמרתי לו, "אד, מתי הבנת
-
3:12 - 3:15שאתה ידען?"
-
3:15 - 3:17אד אמר, "אני לא ידען
-
3:17 - 3:20למעשה, יש לי רק זיכרון ממוצע
-
3:20 - 3:22כל מי שמתחרה בתחרות הזו
-
3:22 - 3:25יגיד לך שיש לו רק זכרון ממוצע
-
3:25 - 3:27כולנו אימנו את עצמנו
-
3:27 - 3:31לבצע את פעלולי הזכרון המופלאים הללו
-
3:31 - 3:33בעזרת סדרת טכניקות עתיקות
-
3:33 - 3:37טכניקות שהומצאו לפני אלפיים וחמש מאות שנים ביוון
-
3:37 - 3:40אותן טכניקות שקיקרו השתמש בהן
-
3:40 - 3:42כדי לשנן את הנאומים שלו
-
3:42 - 3:46שמלומדים מימי הביניים נעזרו בהן כדי לשנן ספרים שלמים
-
3:46 - 3:49ואני אמרתי, "וואו, איך זה שלא שמעתי על זה קודם?"
-
3:49 - 3:52עמדנו מחוץ לאולם של התחרות
-
3:52 - 3:56ואד, שהוא בחור בריטי נפלא ומבריק
-
3:56 - 3:59אם כי מעט משונה
-
3:59 - 4:03אומר לי, "ג'וש, אתה עיתונאי אמריקאי
-
4:03 - 4:05אתה מכיר את בריטני ספירס?"
-
4:05 - 4:10אמרתי, "מה? לא. למה?"
-
4:10 - 4:13"בגלל שאני נורא רוצה ללמד את בריטני ספירס
-
4:13 - 4:16לשנן את הסדר של חפיסת קלפים מעורבבת
-
4:16 - 4:18בטלוויזיה האמריקאית
-
4:18 - 4:21זה יוכיח לעולם שכל אחד יכול לעשות את זה."
-
4:21 - 4:26(צחוק)
-
4:26 - 4:29אז אמרתי, "טוב, אני לא בריטני ספירס
-
4:29 - 4:32אבל אולי אתה יכול ללמד אותי
-
4:32 - 4:35הרי צריך להתחיל איפשהו, נכון?"
-
4:35 - 4:38וזו היתה ההתחלה של מסע מאוד מוזר עבורי
-
4:38 - 4:41בסופו של דבר ביליתי את רוב השנה הבאה
-
4:41 - 4:43כשאני לא רק מאמן את הזכרון שלי
-
4:43 - 4:45אלא גם חוקר אותו
-
4:45 - 4:47מנסה להבין איך הוא עובד
-
4:47 - 4:50למה לפעמים הוא לא עובד
-
4:50 - 4:52ומה יכול להיות הפוטנציאל שלו
-
4:52 - 4:54פגשתי הרבה מאוד אנשים מעניינים.
-
4:54 - 4:56זהו בחור בשם אי-פי
-
4:56 - 4:59הוא חולה שיכחון ויש לו, כנראה
-
4:59 - 5:01הזכרון הגרוע ביותר בעולם
-
5:01 - 5:03הזכרון שלו היה כל כך גרוע
-
5:03 - 5:06שהוא אפילו לא זכר שיש לו בעיית זכרון
-
5:06 - 5:08שזה מדהים.
-
5:08 - 5:09והוא היה דמות מאד טרגית
-
5:09 - 5:11אבל הוא גם איפשר לנו לראות באיזו מידה
-
5:11 - 5:15הזכרונות שלנו עושים אותנו למי שאנחנו.
-
5:15 - 5:18הקצה השני של הקשת: פגשתי את הבחור הזה
-
5:18 - 5:20זהו קים פיק.
-
5:20 - 5:23עליו התבססה דמותו של דסטין הופמן בסרט "איש הגשם"
-
5:23 - 5:26בילינו יחד אחר-צהרים אחד
-
5:26 - 5:30בספריה הציבורית של סולט לייק סיטי בשינון ספרי טלפונים
-
5:30 - 5:33מה שהיה חוויה מנצנצת
-
5:33 - 5:36(צחוק)
-
5:36 - 5:39וחזרתי וקראתי המון חיבורים על זכרון
-
5:39 - 5:43חיבורים שנכתבו לפני יותר מאלפיים שנה
-
5:43 - 5:45בלטינית, בימי-קדם
-
5:45 - 5:47ואחר בימי הביניים
-
5:47 - 5:50ולמדתי המון דברים מעניינים מאד
-
5:50 - 5:53אחד הדברים הבאמת מעניינים שלמדתי
-
5:53 - 5:56הוא שפעם
-
5:56 - 6:01הרעיון הזה של זכרון מאומן, ממושמע ומטופח
-
6:01 - 6:06לא היה משונה כל כך כמו שהוא נראה לנו היום
-
6:06 - 6:11פעם אנשים השקיעו בזכרון שלהם
-
6:11 - 6:16והכשירו בעמל רב את המוחות שלהם
-
6:16 - 6:18לאורך אלף השנים האחרונות
-
6:18 - 6:21המצאנו שורה של טכנולוגיות
-
6:21 - 6:23מהאלף-בית, עבור במגילה
-
6:23 - 6:26בכתבי הקודש, בדפוס, בצילום
-
6:26 - 6:28ועד המחשב, הסמארטפון--
-
6:28 - 6:31שגרמו לכך שיותר ויותר קל לנו
-
6:31 - 6:33לאחסן את הזכרונות שלנו במכשירים חיצוניים לנו
-
6:33 - 6:35ולמעשה לבצע מיקור חוץ
-
6:35 - 6:39של היכולת האנושית החשובה הזו
-
6:39 - 6:43טכנולוגיות אלו מאפשרות לנו את העולם המודרני
-
6:43 - 6:44אבל הן גם שינו אותנו
-
6:44 - 6:46הן שינו אותנו מבחינה תרבותית
-
6:46 - 6:50ואני טוען שהן שינו אותנו מבחינה קוגניטיבית
-
6:50 - 6:52מאחר ואנו כמעט לא חייבים לזכור משהו
-
6:52 - 6:55נראה לפעמים כאילו שכחנו איך עושים זאת
-
6:55 - 6:57אחד המקומות האחרונים עלי אדמות
-
6:57 - 7:00בהם אפשר למצוא אנשים שעדיין נלהבים מהרעיון הזה
-
7:00 - 7:04של זיכרון מאומן, ממושמע ומטופח
-
7:04 - 7:06הוא אותה תחרות זכרון ייחודית
-
7:06 - 7:08למעשה היא לא כל כך ייחודית
-
7:08 - 7:10תחרויות כאלה מתקיימות בכל העולם
-
7:10 - 7:14ואני הייתי מרותק, רציתי לדעת איך הם עושים את זה
-
7:14 - 7:19לפני כמה שנים, קבוצת חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון
-
7:19 - 7:22הכניסו למעבדה חבורה של אלופי תחרויות זכרון
-
7:22 - 7:23הם רצו לדעת
-
7:23 - 7:24האם לבחורים אלה יש מוח
-
7:24 - 7:29שהוא קצת שונה מבחינה אנטומית מהמוח של כולנו
-
7:29 - 7:32התשובה היתה לא
-
7:32 - 7:35האם הם חכמים יותר מאיתנו?
-
7:35 - 7:37הם נתנו להם סדרה של מבחנים קוגניטיביים
-
7:37 - 7:39והתשובה היתה שלא ממש
-
7:39 - 7:42אולם היה שוני אחד מעניין
-
7:42 - 7:44בין המוחות של אלופי תחרויות הזכרון
-
7:44 - 7:47ובין משתתפי קבוצת הבקרה
-
7:47 - 7:50כשהכניסו את הבחורים האלה למכשירי דימות תהודה מגנטית
-
7:50 - 7:52וסרקו את המוחות שלהם
-
7:52 - 7:57בעודם משננים מספרים, פרצופים ותמונות של פתיתי שלג
-
7:57 - 7:59הם מצאו שאלופי הזכרון
-
7:59 - 8:01הדליקו חלקים במוח שלהם, שהיו שונים
-
8:01 - 8:03מאשר אצל כל אדם אחר
-
8:03 - 8:07למעשה, הם השתמשו, או נראה היה שהם משתמשים
-
8:07 - 8:11בחלק של המוח שמעורב בזכרון מרחבי ובניווט
-
8:11 - 8:17למה? והאם יש משהו שכולנו יכולים ללמוד מזה?
-
8:17 - 8:21הכוח המניע שמאחורי תחרויות הזכרון
-
8:21 - 8:24הוא מין סוג של מירוץ חימוש
-
8:24 - 8:27כאשר כל שנה מישהו ממציא
-
8:27 - 8:30דרך חדשה ללמוד יותר דברים מהר יותר
-
8:30 - 8:32ואז יתר המשתתפים צריכים לנסות להדביק אותו
-
8:32 - 8:34זהו חברי בן פרידמור
-
8:34 - 8:35שלוש פעמים אלוף זכרון עולמי
-
8:35 - 8:37על השולחן מולו
-
8:37 - 8:41שלושים ושש חפיסות קלפים מעורבבות
-
8:41 - 8:44שהוא עומד לנסות לשנן בתוך שעה אחת
-
8:44 - 8:48כשהוא משתמש בטכניקה שהמציא, ורק הוא שולט בה
-
8:48 - 8:50הוא השתמש בטכניקה דומה
-
8:50 - 8:52כדי לשנן את הסדר המדויק
-
8:52 - 8:58של 4,140 ספרות בינאריות אקראיות
-
8:58 - 9:01בחצי שעה
-
9:01 - 9:03כן
-
9:03 - 9:06ולמרות שיש הרבה מאוד דרכים
-
9:06 - 9:10לזכור דברים בתחרויות האלה
-
9:10 - 9:13הכל, כל הטכניקות שמשתמשים בהן
-
9:13 - 9:16בסופו של דבר מתמצות ברעיון
-
9:16 - 9:19שהפסיכולוגים מכנים "קידוד משוכלל"
-
9:19 - 9:22והרעיון הזה מוסבר היטב על-ידי פרדוקס מגניב
-
9:22 - 9:24הנודע בשם "פרדוקס אופה/האופה"
-
9:24 - 9:25והוא הולך כך:
-
9:25 - 9:28אם אני אומר לשני אנשים לזכור את אותה המילה
-
9:28 - 9:30אם אני אומר לך
-
9:30 - 9:34"זכור שיש בחור ששמו אופה"
-
9:34 - 9:35זה השם שלו
-
9:35 - 9:41ולך אני אומר: "זכור שיש בחור שהוא אופה"
-
9:41 - 9:44ואני חוזר אליך אחרי כמה זמן
-
9:44 - 9:47ואני אומר, "האם אתה זוכר את המילה
-
9:47 - 9:48שאמרתי לך לפני כמה זמן?
-
9:48 - 9:50האם אתה זוכר מה היא היתה?"
-
9:50 - 9:54האדם שנאמר לו שהשם הוא אופה
-
9:54 - 9:56פחות סביר שיזכור את המילה
-
9:56 - 10:00לעומת זה שנאמר לו שאופה הוא המקצוע
-
10:00 - 10:03אותה מילה, מידה שונה של זכרון. משונה
-
10:03 - 10:05מה קורה כאן?
-
10:05 - 10:10ובכן, השם אופה לא ממש אומר לך כלום
-
10:10 - 10:12הוא לחלוטין לא קשור
-
10:12 - 10:15לכל הזכרונות האחרים שצפים לך בתוך הגולגולת
-
10:15 - 10:17אבל שם-העצם הפשוט "אופה"-
-
10:17 - 10:19אנחנו מכירים אופים
-
10:19 - 10:21אופים לובשים כובעים לבנים מצחיקים
-
10:21 - 10:23לאופים יש קמח על הידיים
-
10:23 - 10:25אופים מריחים טוב כשהם חוזרים הביתה מהעבודה
-
10:25 - 10:27יכול להיות שאנחנו אפילו מכירים אופה
-
10:27 - 10:28וכשאנחנו שומעים את המילה הזו לראשונה
-
10:28 - 10:31אנו מתחילים להצמיד את כל קרסי האסוציאציות הללו למילה
-
10:31 - 10:35וזה עוזר לנו לשלוף אותה מאוחר יותר
-
10:35 - 10:38כל האמנות של מה שמתרחש כאן
-
10:38 - 10:40בתחרויות הזכרון הללו
-
10:40 - 10:44וכל האמנות של זכירת דברים טוב יותר ביומיום
-
10:44 - 10:48היא להבין איך להפוך את השם "אופה"
-
10:48 - 10:50לאופה כשם עצם
-
10:50 - 10:53לקחת אינפורמציה שהיא חסרת-הקשר
-
10:53 - 10:55חסרת-משמעות, חסרת-חשיבות
-
10:55 - 10:57ולשנות אותה איכשהו
-
10:57 - 10:59כך שהיא תהפוך להיות בעלת-משמעות
-
10:59 - 11:04לאור כל הדברים האחרים שיש לכם במוח
-
11:04 - 11:07אחד הטכניקות היותר מוצלחות לעשות זאת
-
11:07 - 11:11היא שיטה יוונית עתיקה מלפני אלפיים וחמש מאות שנה
-
11:11 - 11:13היא נודעה בשם ארמון הזכרון
-
11:13 - 11:17הסיפור מאחורי היווצרותה הולך כך:
-
11:17 - 11:20היה משורר בשם סימונידס
-
11:20 - 11:22שהשתתף במשתה
-
11:22 - 11:24הוא היה למעשה הבדרן ששכרו לאירוע
-
11:24 - 11:27כי בימים ההם, אם רצית לערוך מסיבה באמת מוצלחת
-
11:27 - 11:30לא שכרת די-ג'יי, אלא שכרת משורר
-
11:30 - 11:35והוא נעמד, מדקלם את השיר שלו בעל פה, יוצא מהדלת
-
11:35 - 11:40וברגע שהוא יוצא, אולם המשתה מתמוטט
-
11:40 - 11:43והורג את כל מי שבפנים
-
11:43 - 11:45לא רק שכולם נהרגים
-
11:45 - 11:49הגופות שלהם מושחתות מעבר לכל הכרה
-
11:49 - 11:52אף אחד לא יכול לומר מי היה בפנים
-
11:52 - 11:55אף אחד לא יכול לומר איפה כל אחד ישב
-
11:55 - 11:57הגופות לא יכולות להיקבר בצורה ראויה
-
11:57 - 12:01זוהי טרגדיה בתוך טרגדיה
-
12:01 - 12:04סימונידיס, בעודו עומד בחוץ
-
12:04 - 12:06הניצול היחיד בין ההריסות
-
12:06 - 12:09עוצם את עיניו וחווה את ההכרה הבאה
-
12:09 - 12:12בעיני רוחו
-
12:12 - 12:17הוא יכול לראות היכן ישב כל אורח במשתה
-
12:17 - 12:19והוא לוקח את קרובי המשפחה ביד
-
12:19 - 12:23ומנחה אותם אל יקיריהם בתוך ההריסות
-
12:23 - 12:27מה שסימונידיס הבין באותו הרגע
-
12:27 - 12:30הוא משהו שלדעתי כולנו יודעים באופן אינטואיטיבי
-
12:30 - 12:32והדבר הזה הוא שכמה שאנחנו גרועים
-
12:32 - 12:35בזכירת שמות ומספרי טלפון
-
12:35 - 12:38והוראות מדויקות שקיבלנו מעמיתינו
-
12:38 - 12:44יש לנו באמת זכרון חזותי ומרחבי יוצאי-דופן
-
12:44 - 12:47אם אבקש מכם לשחזר את עשר המילים הראשונות
-
12:47 - 12:50של הסיפור שזה עתה סיפרת לכם על סימונידיס
-
12:50 - 12:52רוב הסיכויים שתתקשו לעשות זאת
-
12:52 - 12:54אבל אני מתערב איתכם
-
12:54 - 12:57שאם אבקש מכם להיזכר
-
12:57 - 13:02מי יושב על גבו של סוס שזוף ומדבר
-
13:02 - 13:04במבואה שלכם ברגע זה
-
13:04 - 13:06אתם תוכלו לראות זאת
-
13:06 - 13:08הרעיון מאחורי ארמון הזכרון
-
13:08 - 13:13הוא ליצור מבנה דמיוני בעיני רוחכם
-
13:13 - 13:15ולאכלס אותו בדימויים
-
13:15 - 13:17של הדברים שברצונכם לזכור
-
13:17 - 13:20ככל שהדימוי משוגע, מוזר, ביזארי
-
13:20 - 13:24מצחיק, גס, מסריח
-
13:24 - 13:27כך עולה הסיכוי שיהיה בלתי נשכח
-
13:27 - 13:30זוהי עצה בת יותר מאלפיים שנה
-
13:30 - 13:33היא מגיעה עד לכתבים הלטיניים המוקדמים ביותר על הזכרון
-
13:33 - 13:34אז איך זה עובד?
-
13:34 - 13:37נניח שהוזמנתם
-
13:37 - 13:41לבמה המרכזית של TED לתת הרצאה
-
13:41 - 13:43ואתם רוצים לעשות זאת על-פה
-
13:43 - 13:48אתם רוצים לעשות זאת כמו קיקרו
-
13:48 - 13:53אילו הוזמן ל-TEDx ברומא לפני אלפיים שנה
-
13:53 - 13:55מה שאולי הייתם עושים
-
13:55 - 14:00זה לדמיין את עצמכם ליד דלת הכניסה של ביתכם
-
14:00 - 14:02והייתם מעלים בדמיונכם
-
14:02 - 14:06איזה דימוי משוגע, מגוחך, בלתי נשכח
-
14:06 - 14:09שיזכיר לכם שהדבר הראשון שאתם רוצים לדבר עליו
-
14:09 - 14:12הוא התחרות הביזארית הזאת
-
14:12 - 14:15ואז הייתם נכנסים אל תוך הבית שלכם
-
14:15 - 14:17והייתם רואים תמונה של עוגי-פלצת
-
14:17 - 14:19יושב על הסוס מיסטר אד
-
14:19 - 14:21וזה היה מזכיר לכם
-
14:21 - 14:24שאתם רוצים להציג את ידידכם אד קוק
-
14:24 - 14:26ואז הייתם רואים תמונה של בריטני ספירס
-
14:26 - 14:29שתזכיר לכם את האנקדוטה המשעשעת שרציתם לספר
-
14:29 - 14:31ואתם נכנסים למטבח
-
14:31 - 14:33והנושא הרביעי שרציתם לדבר עליו
-
14:33 - 14:36הוא המסע המוזר שעברתם במשך שנה
-
14:36 - 14:41ויש לכם כמה חברים שיעזרו לכם לזכור את זה
-
14:41 - 14:45ככה נואמים רומיים זוכרים את הנאומים שלהם -
-
14:45 - 14:48לא מילה במילה. זו דרך שרק תסבך אתכם
-
14:48 - 14:51אלא נושא אחר נושא
-
14:51 - 14:54למעשה, המונח "משפט נושא"
-
14:54 - 14:57שבא מהמילה היוונית "טופוס"
-
14:57 - 14:59שמשמעותה "מקום"
-
14:59 - 15:00זהו שריד
-
15:00 - 15:02מהזמן שבו נהגו לחשוב על אמנות הנאום ועל חוכמת הדיבור
-
15:02 - 15:05במונחים מרחביים כאלה
-
15:05 - 15:07הביטוי "דבר ראשון"
-
15:07 - 15:10הוא כמו הדבר הראשון בארמון הזכרון
-
15:10 - 15:12אני חשבתי שכל זה מרתק ממש
-
15:12 - 15:14וממש נכנסתי לזה
-
15:14 - 15:17והלכתי לעוד כמה תחרויות זכרון שכאלה
-
15:17 - 15:19והיה לי רעיון לכתוב משהו ארוך יותר
-
15:19 - 15:23על תת-התרבות הזו של הזכרנים התחרותיים
-
15:23 - 15:25אבל היתה בעיה
-
15:25 - 15:27הבעיה היתה שתחרות זכרון
-
15:27 - 15:31היא מאורע משעמם באופן חולני
-
15:31 - 15:34(צחוק)
-
15:34 - 15:38באמת, זה כמו חבורת אנשים שעושים מבחן פסיכומטרי
-
15:38 - 15:40זאת אומרת, הרגע הכי דרמטי שם
-
15:40 - 15:41זה כשמישהו מתחיל לעסות את הרקות שלו
-
15:41 - 15:44ואני עיתונאי, אני צריך לכתוב על משהו
-
15:44 - 15:48אני יודע שדברים מדהימים קורים במוח של האנשים האלה
-
15:48 - 15:50אבל לי אין גישה לזה
-
15:50 - 15:53ואז הבנתי שאם אני מתכוון לספר את הסיפור הזה
-
15:53 - 15:56אצטרך להיכנס לנעליים שלהם לכמה זמן
-
15:56 - 15:59וכך התחלתי במשך 15 או 20 דקות
-
15:59 - 16:02בכל בוקר, לפני שהתיישבתי לקרוא את ה"ניו יורק טיימס"
-
16:02 - 16:05רק לנסות לזכור משהו
-
16:05 - 16:06אולי שיר
-
16:06 - 16:08או שם מספר-מחזור ישן
-
16:08 - 16:11שקניתי בשוק פשפשים
-
16:11 - 16:16וגיליתי להפתעתי שכל זה הוא כיף אמיתי
-
16:16 - 16:18בחיים לא ציפיתי לכך
-
16:18 - 16:22זה היה כיף כי זה לא באמת לאמן את המוח שלכם
-
16:22 - 16:25אלא מדובר בעצם בלהשתפר ולהשתפר ולהשתפר
-
16:25 - 16:27בליצור, בלחלום
-
16:27 - 16:30את הדימויים המגוכחים, הגסים, המצחיקים
-
16:30 - 16:34ואני מקווה שגם בלתי-נשכחים, בעיני רוחכם
-
16:34 - 16:36ואני ממש נכנסתי לזה
-
16:36 - 16:42זה אני לבוש בערכת אימון הזכרון שלי
-
16:42 - 16:44זה זוג של מחממי אוזניים
-
16:44 - 16:48וזוג של משקפי-מגן שכוסו לגמרי
-
16:48 - 16:50למעט שני חורי הצצה
-
16:50 - 16:56מאחר והסחת-דעת היא האויב הכי גדול לזכרן המתחרה
-
16:56 - 17:01בסופו של דבר חזרתי לאותה תחרות שסיקרתי שנה קודם לכן
-
17:01 - 17:03והיה לי הרעיון להשתתף בה
-
17:03 - 17:07סוג של ניסוי בעיתונאות פעילה
-
17:07 - 17:11זה יהיה, חשבתי, סיום נחמד לכל המחקר שלי
-
17:11 - 17:15הבעיה היתה שהניסוי יצא משליטה
-
17:15 - 17:18זכיתי בתחרות
-
17:18 - 17:21מה שכמובן לא היה אמור לקרות
-
17:21 - 17:27(מחיאות כפיים)
-
17:27 - 17:28עכשיו, זה מאוד נחמד
-
17:28 - 17:31להיות מסוגל לשנן נאומים
-
17:31 - 17:34ומספרי טלפון ורשימות מכולת
-
17:34 - 17:37אבל כל אלו אינם העניין
-
17:37 - 17:39אלו הם רק טריקים
-
17:39 - 17:41הם טריקים שעובדים
-
17:41 - 17:45בגלל שהם מבוססים על כמה עקרונות בסיסיים
-
17:45 - 17:46לגבי הדרך שבה המוח שלנו פועל
-
17:46 - 17:50ואתם לא צריכים לבנות ארמונות זכרון
-
17:50 - 17:52או לשנן חפיסות של קלפי משחק
-
17:52 - 17:54כדי להנות מהיתרונות של מעט תובנה
-
17:54 - 17:57לגבי איך המוח שלכם פועל
-
17:57 - 17:59לעתים קרובות אנו מדברים על אנשים עם זכרון נהדר
-
17:59 - 18:01כאילו זה היה מין כישרון מולד
-
18:01 - 18:03אבל זה לא כך
-
18:03 - 18:07זכרונות טובים הם דבר נלמד
-
18:07 - 18:10ברמה הבסיסית ביותר, אנו זוכרים כשאנחנו שמים לב
-
18:10 - 18:13אנחנו זוכרים כשאנו מעורבים במשהו בצורה עמוקה
-
18:13 - 18:15אנחנו זוכרים כשאנו מסוגלים
-
18:15 - 18:18לקחת פיסת אינפורמציה ולחוות
-
18:18 - 18:20ולהבין למה היא משמעותית עבורנו
-
18:20 - 18:22למה היא חשובה, למה היא ססגונית
-
18:22 - 18:25כאשר אנחנו מסוגלים לשנות אותה באיזו דרך
-
18:25 - 18:27כך שהיא תהיה הגיונית
-
18:27 - 18:29לאור כל הדברים האחרים שצפים לנו במוח
-
18:29 - 18:34כשאנו מסוגלים להפוך את השם אופה למקצוע אופה
-
18:34 - 18:37ארמון הזכרון, טכניקות הזכרון הללו
-
18:37 - 18:38הן רק קיצורי-דרך
-
18:38 - 18:41למעשה, הן אפילו לא קיצורי-דרך אמיתיים
-
18:41 - 18:44הן עובדות מפני שהן גורמות לכם לעבוד
-
18:44 - 18:48הן גורמות לנו לעבד מידע בצורה עמוקה
-
18:48 - 18:50לאמץ סוג של תשומת לב
-
18:50 - 18:54שרובנו לרוב לא מאמנים
-
18:54 - 18:57אבל למעשה אין קיצורי-דרך
-
18:57 - 18:59ככה דברים הופכים לבלתי-נשכחים
-
18:59 - 19:04ולדעתי, אם יש דבר אחד שאני רוצה שתקחו מכאן
-
19:04 - 19:06זה מה שאי-פי
-
19:06 - 19:10אותו חולה שיכחון שאפילו לא זכר שיש לו בעיית זכרון
-
19:10 - 19:12אמר לי
-
19:12 - 19:14וזה הרעיון
-
19:14 - 19:19שהחיים שלנו הם סך כל הזכרונות שלנו
-
19:19 - 19:25כמה אנחנו מוכנים לאבד
-
19:25 - 19:28מהחיים הקצרים-ממילא שלנו
-
19:28 - 19:35בכך שנאבד את עצמנו בבלאקברים ובאייפונים שלנו
-
19:35 - 19:39בכך שלא נשים לב לאדם שיושב מולנו
-
19:39 - 19:41שמדבר אלינו
-
19:41 - 19:43בכך שנהיה כל-כך עצלניים עד שלא נהיה מוכנים
-
19:43 - 19:46לעבד מידע בצורה עמוקה?
-
19:46 - 19:49אני למדתי מיד ראשונה
-
19:49 - 19:52שישנן יכולות זכרון מדהימות
-
19:52 - 19:54רדומות בכל אחד מאיתנו
-
19:54 - 19:58אבל אם אתם רוצים לחיות חיים בלתי-נשכחים
-
19:58 - 20:00אתם צריכים להיות האנשים
-
20:00 - 20:03שזוכרים לזכור
-
20:03 - 20:05תודה רבה
-
20:05 - 20:08(מחיאות כפיים)
- Title:
- ג'ושוע פוייר: מעללי זכרון שכל אחד יכול לבצע
- Speaker:
- Joshua Foer
- Description:
-
more » « less
ישנם אנשים שיכולים לשנן במהירות רשימות של אלפי מספרים, את הסדר של קלפים בחפיסה אחת (או עשר!), והרבה יותר. הכתב המדעי ג'ושוע פוייר מתאר את הטכניקה - הנקראת ארמון הזכרון - ומתרברב בתכונה המדהימה ביותר שלה: כל אחד מאיתנו יכול ללמוד כיצד להשתמש בה, כולל הוא עצמו.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:28
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Feats of memory anyone can do | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Feats of memory anyone can do | |
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Feats of memory anyone can do | |
|
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Feats of memory anyone can do | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Feats of memory anyone can do | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Feats of memory anyone can do | |
|
Efrat Danon edited Hebrew subtitles for Feats of memory anyone can do | |
|
|
Efrat Danon edited Hebrew subtitles for Feats of memory anyone can do |