1 00:00:00,273 --> 00:00:04,679 ברצוני להזמין אתכם לעצום את עיניכם 2 00:00:04,679 --> 00:00:07,996 דמיינו את עצמכם עומדים 3 00:00:07,996 --> 00:00:11,123 מחוץ לדלת הכניסה של הבית שלכם 4 00:00:11,123 --> 00:00:14,792 ברצוני שתשימו לב לצבע הדלת 5 00:00:14,792 --> 00:00:18,788 לחומר שממנו היא עשויה 6 00:00:18,788 --> 00:00:25,508 עכשיו דמיינו קבוצה של נודיסטים כבדי-משקל על אופניים 7 00:00:25,508 --> 00:00:28,708 הם מתחרים במירוץ של רכיבה בעירום על אופניים 8 00:00:28,708 --> 00:00:32,458 והם מתקדמים ישירות אל דלת הכניסה שלכם 9 00:00:32,458 --> 00:00:34,408 אני רוצה שממש תראו את זה 10 00:00:34,408 --> 00:00:37,500 הם מדוושים בקושי רב, הם מזיעים 11 00:00:37,500 --> 00:00:40,404 הם קופצים ורוטטים הרבה 12 00:00:40,404 --> 00:00:44,208 והם מתרסקים היישר לתוך דלת הכניסה של הבית שלכם 13 00:00:44,208 --> 00:00:48,127 אופניים עפים לכל מקום, גלגלים מתגלגלים לידכם 14 00:00:48,127 --> 00:00:51,958 חישורים מגיעים למקומות מביכים 15 00:00:51,958 --> 00:00:55,183 צעדו מעבר למפתן הדלת שלכם 16 00:00:55,183 --> 00:00:58,023 אל המסדרון, המבואה, מה שלא יהיה שם בצד השני 17 00:00:58,023 --> 00:01:01,929 והעריכו את איכות האור 18 00:01:01,929 --> 00:01:07,606 האור זורח על עוגי-פלצת 19 00:01:07,606 --> 00:01:10,792 עוגי-פלצת מנפנף לכם בידו 20 00:01:10,792 --> 00:01:13,496 ממקומו על סוס שזוף 21 00:01:13,496 --> 00:01:15,304 זהו סוס מדבר 22 00:01:15,304 --> 00:01:19,837 אתם ממש יכולים להרגיש את פרוותו הכחולה מדגדגת לכם את האף 23 00:01:19,837 --> 00:01:24,114 ולהריח את עוגיית שיבולת השועל והצימוקים שהוא עומד לדחוף לעצמו לפה 24 00:01:24,114 --> 00:01:27,921 חלפו על פניו. חלפו על פניו לתוך הסלון שלכם 25 00:01:27,921 --> 00:01:30,958 בסלון שלכם, בפס רחב דמיוני 26 00:01:30,958 --> 00:01:33,770 דמיינו את בריטני ספירס 27 00:01:33,770 --> 00:01:39,265 היא לובשת לבוש מינימלי, היא רוקדת על שולחן הסלון שלכם 28 00:01:39,265 --> 00:01:41,809 והיא שרה את - "הכה בי מותק עוד פעם" 29 00:01:41,809 --> 00:01:44,731 ואז עקבו אחרי אל המטבח שלכם 30 00:01:44,731 --> 00:01:49,031 במטבח שלכם, הרצפה רוצפה בדרך האבנים הצהובות 31 00:01:49,031 --> 00:01:52,725 ומתוך התנור שלכם יוצאים לקראתכם 32 00:01:52,725 --> 00:01:54,792 דורותי, איש הפח 33 00:01:54,792 --> 00:01:57,173 הדחליל והאריה מתוך "הקוסם מארץ עוץ" 34 00:01:57,173 --> 00:02:00,000 מחזיקים ידיים ומדלגים לקראתכם 35 00:02:00,000 --> 00:02:04,333 טוב. פיקחו עיניים 36 00:02:04,333 --> 00:02:07,792 אני רוצה לספר לכם על תחרות מאוד מוזרה 37 00:02:07,792 --> 00:02:10,875 שמתקיימת בכל אביב בעיר ניו יורק 38 00:02:10,875 --> 00:02:14,362 היא נקראת "תחרות הזכרון של ארצות הברית" 39 00:02:14,362 --> 00:02:17,260 ואני הלכתי לסקר את התחרות הזו לפני כמה שנים 40 00:02:17,260 --> 00:02:19,457 כעיתונאי מדעי 41 00:02:19,457 --> 00:02:21,792 ציפיתי, אני מניח, שזה הולך להיות 42 00:02:21,792 --> 00:02:24,621 כמו סופרבול של ידענים 43 00:02:24,621 --> 00:02:28,130 זה היה חבורה של בחורים וכמה בחורות 44 00:02:28,130 --> 00:02:32,869 מגוונים מאוד בגילים שלהם ובהיגיינה האישית שלהם 45 00:02:32,869 --> 00:02:35,150 (צחוק) 46 00:02:35,150 --> 00:02:39,359 הם שיננו מאות מספרים אקראיים 47 00:02:39,359 --> 00:02:40,771 לאחר שהביטו בהם פעם אחת בלבד 48 00:02:40,771 --> 00:02:45,133 הם שיננו עשרות על עשרות על עשרות שמות של אנשים זרים 49 00:02:45,133 --> 00:02:48,571 הם שיננו שירים שלמים בכמה דקות בלבד 50 00:02:48,571 --> 00:02:50,750 הם התחרו מי יכול לשנן 51 00:02:50,750 --> 00:02:54,750 הכי מהר את הסדר של חבילת קלפים מעורבבת. 52 00:02:54,750 --> 00:02:56,594 חשבתי לעצמי, זה לא יאומן 53 00:02:56,594 --> 00:02:59,750 האנשים האלה הם תופעות טבע 54 00:02:59,750 --> 00:03:03,375 והתחלתי לדבר עם חלק מהמתחרים 55 00:03:03,375 --> 00:03:04,750 זהו בחור בשם אד קוק 56 00:03:04,750 --> 00:03:06,317 שהגיע מאנגליה 57 00:03:06,317 --> 00:03:08,283 היה לו משם אחד הזכרונות המאומנים הטובים ביותר 58 00:03:08,283 --> 00:03:12,048 ואמרתי לו, "אד, מתי הבנת 59 00:03:12,048 --> 00:03:14,556 שאתה ידען?" 60 00:03:14,556 --> 00:03:17,320 אד אמר, "אני לא ידען 61 00:03:17,320 --> 00:03:19,896 למעשה, יש לי רק זיכרון ממוצע 62 00:03:19,896 --> 00:03:21,568 כל מי שמתחרה בתחרות הזו 63 00:03:21,568 --> 00:03:24,829 יגיד לך שיש לו רק זכרון ממוצע 64 00:03:24,829 --> 00:03:26,708 כולנו אימנו את עצמנו 65 00:03:26,708 --> 00:03:30,929 לבצע את פעלולי הזכרון המופלאים הללו 66 00:03:30,929 --> 00:03:32,987 בעזרת סדרת טכניקות עתיקות 67 00:03:32,987 --> 00:03:36,535 טכניקות שהומצאו לפני אלפיים וחמש מאות שנים ביוון 68 00:03:36,535 --> 00:03:39,667 אותן טכניקות שקיקרו השתמש בהן 69 00:03:39,667 --> 00:03:41,527 כדי לשנן את הנאומים שלו 70 00:03:41,527 --> 00:03:45,721 שמלומדים מימי הביניים נעזרו בהן כדי לשנן ספרים שלמים 71 00:03:45,721 --> 00:03:49,437 ואני אמרתי, "וואו, איך זה שלא שמעתי על זה קודם?" 72 00:03:49,437 --> 00:03:52,156 עמדנו מחוץ לאולם של התחרות 73 00:03:52,156 --> 00:03:55,833 ואד, שהוא בחור בריטי נפלא ומבריק 74 00:03:55,833 --> 00:03:58,898 אם כי מעט משונה 75 00:03:58,898 --> 00:04:03,333 אומר לי, "ג'וש, אתה עיתונאי אמריקאי 76 00:04:03,333 --> 00:04:05,439 אתה מכיר את בריטני ספירס?" 77 00:04:05,439 --> 00:04:10,252 אמרתי, "מה? לא. למה?" 78 00:04:10,252 --> 00:04:13,333 "בגלל שאני נורא רוצה ללמד את בריטני ספירס 79 00:04:13,333 --> 00:04:15,962 לשנן את הסדר של חפיסת קלפים מעורבבת 80 00:04:15,962 --> 00:04:18,208 בטלוויזיה האמריקאית 81 00:04:18,208 --> 00:04:21,479 זה יוכיח לעולם שכל אחד יכול לעשות את זה." 82 00:04:21,479 --> 00:04:25,893 (צחוק) 83 00:04:25,893 --> 00:04:29,383 אז אמרתי, "טוב, אני לא בריטני ספירס 84 00:04:29,383 --> 00:04:32,148 אבל אולי אתה יכול ללמד אותי 85 00:04:32,148 --> 00:04:34,583 הרי צריך להתחיל איפשהו, נכון?" 86 00:04:34,583 --> 00:04:38,375 וזו היתה ההתחלה של מסע מאוד מוזר עבורי 87 00:04:38,375 --> 00:04:41,279 בסופו של דבר ביליתי את רוב השנה הבאה 88 00:04:41,279 --> 00:04:43,375 כשאני לא רק מאמן את הזכרון שלי 89 00:04:43,375 --> 00:04:45,125 אלא גם חוקר אותו 90 00:04:45,125 --> 00:04:47,231 מנסה להבין איך הוא עובד 91 00:04:47,231 --> 00:04:49,502 למה לפעמים הוא לא עובד 92 00:04:49,502 --> 00:04:51,987 ומה יכול להיות הפוטנציאל שלו 93 00:04:51,987 --> 00:04:54,293 פגשתי הרבה מאוד אנשים מעניינים. 94 00:04:54,293 --> 00:04:56,075 זהו בחור בשם אי-פי 95 00:04:56,075 --> 00:04:58,583 הוא חולה שיכחון ויש לו, כנראה 96 00:04:58,583 --> 00:05:01,292 הזכרון הגרוע ביותר בעולם 97 00:05:01,292 --> 00:05:02,952 הזכרון שלו היה כל כך גרוע 98 00:05:02,952 --> 00:05:05,702 שהוא אפילו לא זכר שיש לו בעיית זכרון 99 00:05:05,702 --> 00:05:07,589 שזה מדהים. 100 00:05:07,589 --> 00:05:09,304 והוא היה דמות מאד טרגית 101 00:05:09,304 --> 00:05:11,292 אבל הוא גם איפשר לנו לראות באיזו מידה 102 00:05:11,292 --> 00:05:15,102 הזכרונות שלנו עושים אותנו למי שאנחנו. 103 00:05:15,102 --> 00:05:18,140 הקצה השני של הקשת: פגשתי את הבחור הזה 104 00:05:18,140 --> 00:05:19,877 זהו קים פיק. 105 00:05:19,877 --> 00:05:23,364 עליו התבססה דמותו של דסטין הופמן בסרט "איש הגשם" 106 00:05:23,364 --> 00:05:26,046 בילינו יחד אחר-צהרים אחד 107 00:05:26,046 --> 00:05:29,683 בספריה הציבורית של סולט לייק סיטי בשינון ספרי טלפונים 108 00:05:29,683 --> 00:05:32,770 מה שהיה חוויה מנצנצת 109 00:05:32,770 --> 00:05:35,727 (צחוק) 110 00:05:35,727 --> 00:05:39,157 וחזרתי וקראתי המון חיבורים על זכרון 111 00:05:39,157 --> 00:05:42,990 חיבורים שנכתבו לפני יותר מאלפיים שנה 112 00:05:42,990 --> 00:05:44,896 בלטינית, בימי-קדם 113 00:05:44,896 --> 00:05:47,233 ואחר בימי הביניים 114 00:05:47,233 --> 00:05:49,796 ולמדתי המון דברים מעניינים מאד 115 00:05:49,796 --> 00:05:53,038 אחד הדברים הבאמת מעניינים שלמדתי 116 00:05:53,038 --> 00:05:55,514 הוא שפעם 117 00:05:55,514 --> 00:06:01,286 הרעיון הזה של זכרון מאומן, ממושמע ומטופח 118 00:06:01,286 --> 00:06:06,314 לא היה משונה כל כך כמו שהוא נראה לנו היום 119 00:06:06,314 --> 00:06:11,071 פעם אנשים השקיעו בזכרון שלהם 120 00:06:11,071 --> 00:06:16,096 והכשירו בעמל רב את המוחות שלהם 121 00:06:16,096 --> 00:06:18,219 לאורך אלף השנים האחרונות 122 00:06:18,219 --> 00:06:20,965 המצאנו שורה של טכנולוגיות 123 00:06:20,965 --> 00:06:23,375 מהאלף-בית, עבור במגילה 124 00:06:23,375 --> 00:06:25,694 בכתבי הקודש, בדפוס, בצילום 125 00:06:25,694 --> 00:06:27,608 ועד המחשב, הסמארטפון-- 126 00:06:27,608 --> 00:06:30,540 שגרמו לכך שיותר ויותר קל לנו 127 00:06:30,540 --> 00:06:33,125 לאחסן את הזכרונות שלנו במכשירים חיצוניים לנו 128 00:06:33,125 --> 00:06:35,367 ולמעשה לבצע מיקור חוץ 129 00:06:35,367 --> 00:06:39,080 של היכולת האנושית החשובה הזו 130 00:06:39,080 --> 00:06:42,679 טכנולוגיות אלו מאפשרות לנו את העולם המודרני 131 00:06:42,679 --> 00:06:44,477 אבל הן גם שינו אותנו 132 00:06:44,477 --> 00:06:46,227 הן שינו אותנו מבחינה תרבותית 133 00:06:46,227 --> 00:06:49,761 ואני טוען שהן שינו אותנו מבחינה קוגניטיבית 134 00:06:49,761 --> 00:06:52,327 מאחר ואנו כמעט לא חייבים לזכור משהו 135 00:06:52,327 --> 00:06:55,444 נראה לפעמים כאילו שכחנו איך עושים זאת 136 00:06:55,444 --> 00:06:57,183 אחד המקומות האחרונים עלי אדמות 137 00:06:57,183 --> 00:07:00,287 בהם אפשר למצוא אנשים שעדיין נלהבים מהרעיון הזה 138 00:07:00,287 --> 00:07:03,529 של זיכרון מאומן, ממושמע ומטופח 139 00:07:03,529 --> 00:07:06,288 הוא אותה תחרות זכרון ייחודית 140 00:07:06,288 --> 00:07:07,604 למעשה היא לא כל כך ייחודית 141 00:07:07,604 --> 00:07:09,929 תחרויות כאלה מתקיימות בכל העולם 142 00:07:09,929 --> 00:07:14,087 ואני הייתי מרותק, רציתי לדעת איך הם עושים את זה 143 00:07:14,087 --> 00:07:18,806 לפני כמה שנים, קבוצת חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון 144 00:07:18,806 --> 00:07:21,583 הכניסו למעבדה חבורה של אלופי תחרויות זכרון 145 00:07:21,583 --> 00:07:23,089 הם רצו לדעת 146 00:07:23,089 --> 00:07:24,456 האם לבחורים אלה יש מוח 147 00:07:24,456 --> 00:07:28,898 שהוא קצת שונה מבחינה אנטומית מהמוח של כולנו 148 00:07:28,898 --> 00:07:31,902 התשובה היתה לא 149 00:07:31,902 --> 00:07:35,006 האם הם חכמים יותר מאיתנו? 150 00:07:35,006 --> 00:07:36,717 הם נתנו להם סדרה של מבחנים קוגניטיביים 151 00:07:36,717 --> 00:07:38,987 והתשובה היתה שלא ממש 152 00:07:38,987 --> 00:07:42,315 אולם היה שוני אחד מעניין 153 00:07:42,315 --> 00:07:44,423 בין המוחות של אלופי תחרויות הזכרון 154 00:07:44,423 --> 00:07:46,990 ובין משתתפי קבוצת הבקרה 155 00:07:46,990 --> 00:07:49,667 כשהכניסו את הבחורים האלה למכשירי דימות תהודה מגנטית 156 00:07:49,667 --> 00:07:51,711 וסרקו את המוחות שלהם 157 00:07:51,711 --> 00:07:56,717 בעודם משננים מספרים, פרצופים ותמונות של פתיתי שלג 158 00:07:56,717 --> 00:07:59,033 הם מצאו שאלופי הזכרון 159 00:07:59,033 --> 00:08:01,277 הדליקו חלקים במוח שלהם, שהיו שונים 160 00:08:01,277 --> 00:08:03,288 מאשר אצל כל אדם אחר 161 00:08:03,288 --> 00:08:06,573 למעשה, הם השתמשו, או נראה היה שהם משתמשים 162 00:08:06,573 --> 00:08:10,790 בחלק של המוח שמעורב בזכרון מרחבי ובניווט 163 00:08:10,790 --> 00:08:17,033 למה? והאם יש משהו שכולנו יכולים ללמוד מזה? 164 00:08:17,033 --> 00:08:21,233 הכוח המניע שמאחורי תחרויות הזכרון 165 00:08:21,233 --> 00:08:24,081 הוא מין סוג של מירוץ חימוש 166 00:08:24,081 --> 00:08:27,125 כאשר כל שנה מישהו ממציא 167 00:08:27,125 --> 00:08:29,813 דרך חדשה ללמוד יותר דברים מהר יותר 168 00:08:29,813 --> 00:08:31,652 ואז יתר המשתתפים צריכים לנסות להדביק אותו 169 00:08:31,652 --> 00:08:33,500 זהו חברי בן פרידמור 170 00:08:33,500 --> 00:08:35,250 שלוש פעמים אלוף זכרון עולמי 171 00:08:35,250 --> 00:08:37,083 על השולחן מולו 172 00:08:37,083 --> 00:08:40,777 שלושים ושש חפיסות קלפים מעורבבות 173 00:08:40,777 --> 00:08:43,525 שהוא עומד לנסות לשנן בתוך שעה אחת 174 00:08:43,525 --> 00:08:47,881 כשהוא משתמש בטכניקה שהמציא, ורק הוא שולט בה 175 00:08:47,881 --> 00:08:49,792 הוא השתמש בטכניקה דומה 176 00:08:49,792 --> 00:08:52,234 כדי לשנן את הסדר המדויק 177 00:08:52,234 --> 00:08:58,042 של 4,140 ספרות בינאריות אקראיות 178 00:08:58,042 --> 00:09:00,944 בחצי שעה 179 00:09:00,944 --> 00:09:02,875 כן 180 00:09:02,875 --> 00:09:06,423 ולמרות שיש הרבה מאוד דרכים 181 00:09:06,423 --> 00:09:10,000 לזכור דברים בתחרויות האלה 182 00:09:10,000 --> 00:09:12,892 הכל, כל הטכניקות שמשתמשים בהן 183 00:09:12,892 --> 00:09:15,500 בסופו של דבר מתמצות ברעיון 184 00:09:15,500 --> 00:09:19,148 שהפסיכולוגים מכנים "קידוד משוכלל" 185 00:09:19,148 --> 00:09:21,829 והרעיון הזה מוסבר היטב על-ידי פרדוקס מגניב 186 00:09:21,829 --> 00:09:23,875 הנודע בשם "פרדוקס אופה/האופה" 187 00:09:23,875 --> 00:09:25,437 והוא הולך כך: 188 00:09:25,437 --> 00:09:28,333 אם אני אומר לשני אנשים לזכור את אותה המילה 189 00:09:28,333 --> 00:09:29,900 אם אני אומר לך 190 00:09:29,900 --> 00:09:33,527 "זכור שיש בחור ששמו אופה" 191 00:09:33,527 --> 00:09:35,033 זה השם שלו 192 00:09:35,033 --> 00:09:40,819 ולך אני אומר: "זכור שיש בחור שהוא אופה" 193 00:09:40,819 --> 00:09:44,061 ואני חוזר אליך אחרי כמה זמן 194 00:09:44,061 --> 00:09:47,100 ואני אומר, "האם אתה זוכר את המילה 195 00:09:47,100 --> 00:09:48,477 שאמרתי לך לפני כמה זמן? 196 00:09:48,477 --> 00:09:50,275 האם אתה זוכר מה היא היתה?" 197 00:09:50,275 --> 00:09:53,542 האדם שנאמר לו שהשם הוא אופה 198 00:09:53,542 --> 00:09:55,861 פחות סביר שיזכור את המילה 199 00:09:55,861 --> 00:09:59,712 לעומת זה שנאמר לו שאופה הוא המקצוע 200 00:09:59,712 --> 00:10:02,791 אותה מילה, מידה שונה של זכרון. משונה 201 00:10:02,791 --> 00:10:04,768 מה קורה כאן? 202 00:10:04,768 --> 00:10:09,804 ובכן, השם אופה לא ממש אומר לך כלום 203 00:10:09,804 --> 00:10:12,095 הוא לחלוטין לא קשור 204 00:10:12,095 --> 00:10:15,333 לכל הזכרונות האחרים שצפים לך בתוך הגולגולת 205 00:10:15,333 --> 00:10:17,223 אבל שם-העצם הפשוט "אופה"- 206 00:10:17,223 --> 00:10:19,094 אנחנו מכירים אופים 207 00:10:19,094 --> 00:10:21,123 אופים לובשים כובעים לבנים מצחיקים 208 00:10:21,123 --> 00:10:22,750 לאופים יש קמח על הידיים 209 00:10:22,750 --> 00:10:24,825 אופים מריחים טוב כשהם חוזרים הביתה מהעבודה 210 00:10:24,825 --> 00:10:26,952 יכול להיות שאנחנו אפילו מכירים אופה 211 00:10:26,952 --> 00:10:28,363 וכשאנחנו שומעים את המילה הזו לראשונה 212 00:10:28,363 --> 00:10:31,208 אנו מתחילים להצמיד את כל קרסי האסוציאציות הללו למילה 213 00:10:31,208 --> 00:10:35,279 וזה עוזר לנו לשלוף אותה מאוחר יותר 214 00:10:35,279 --> 00:10:38,237 כל האמנות של מה שמתרחש כאן 215 00:10:38,237 --> 00:10:40,352 בתחרויות הזכרון הללו 216 00:10:40,352 --> 00:10:43,579 וכל האמנות של זכירת דברים טוב יותר ביומיום 217 00:10:43,579 --> 00:10:47,565 היא להבין איך להפוך את השם "אופה" 218 00:10:47,565 --> 00:10:49,561 לאופה כשם עצם 219 00:10:49,561 --> 00:10:52,948 לקחת אינפורמציה שהיא חסרת-הקשר 220 00:10:52,948 --> 00:10:55,254 חסרת-משמעות, חסרת-חשיבות 221 00:10:55,254 --> 00:10:56,804 ולשנות אותה איכשהו 222 00:10:56,804 --> 00:10:58,979 כך שהיא תהפוך להיות בעלת-משמעות 223 00:10:58,979 --> 00:11:03,764 לאור כל הדברים האחרים שיש לכם במוח 224 00:11:03,764 --> 00:11:07,498 אחד הטכניקות היותר מוצלחות לעשות זאת 225 00:11:07,498 --> 00:11:11,417 היא שיטה יוונית עתיקה מלפני אלפיים וחמש מאות שנה 226 00:11:11,417 --> 00:11:13,395 היא נודעה בשם ארמון הזכרון 227 00:11:13,395 --> 00:11:16,820 הסיפור מאחורי היווצרותה הולך כך: 228 00:11:16,820 --> 00:11:19,792 היה משורר בשם סימונידס 229 00:11:19,792 --> 00:11:21,698 שהשתתף במשתה 230 00:11:21,698 --> 00:11:23,946 הוא היה למעשה הבדרן ששכרו לאירוע 231 00:11:23,946 --> 00:11:26,958 כי בימים ההם, אם רצית לערוך מסיבה באמת מוצלחת 232 00:11:26,958 --> 00:11:30,170 לא שכרת די-ג'יי, אלא שכרת משורר 233 00:11:30,170 --> 00:11:35,040 והוא נעמד, מדקלם את השיר שלו בעל פה, יוצא מהדלת 234 00:11:35,040 --> 00:11:40,152 וברגע שהוא יוצא, אולם המשתה מתמוטט 235 00:11:40,152 --> 00:11:42,833 והורג את כל מי שבפנים 236 00:11:42,833 --> 00:11:45,398 לא רק שכולם נהרגים 237 00:11:45,398 --> 00:11:49,262 הגופות שלהם מושחתות מעבר לכל הכרה 238 00:11:49,262 --> 00:11:51,583 אף אחד לא יכול לומר מי היה בפנים 239 00:11:51,583 --> 00:11:54,754 אף אחד לא יכול לומר איפה כל אחד ישב 240 00:11:54,754 --> 00:11:56,993 הגופות לא יכולות להיקבר בצורה ראויה 241 00:11:56,993 --> 00:12:00,836 זוהי טרגדיה בתוך טרגדיה 242 00:12:00,836 --> 00:12:03,540 סימונידיס, בעודו עומד בחוץ 243 00:12:03,540 --> 00:12:05,671 הניצול היחיד בין ההריסות 244 00:12:05,671 --> 00:12:09,307 עוצם את עיניו וחווה את ההכרה הבאה 245 00:12:09,307 --> 00:12:11,845 בעיני רוחו 246 00:12:11,845 --> 00:12:16,990 הוא יכול לראות היכן ישב כל אורח במשתה 247 00:12:16,990 --> 00:12:19,333 והוא לוקח את קרובי המשפחה ביד 248 00:12:19,333 --> 00:12:23,391 ומנחה אותם אל יקיריהם בתוך ההריסות 249 00:12:23,391 --> 00:12:26,655 מה שסימונידיס הבין באותו הרגע 250 00:12:26,655 --> 00:12:30,088 הוא משהו שלדעתי כולנו יודעים באופן אינטואיטיבי 251 00:12:30,088 --> 00:12:32,500 והדבר הזה הוא שכמה שאנחנו גרועים 252 00:12:32,500 --> 00:12:35,394 בזכירת שמות ומספרי טלפון 253 00:12:35,394 --> 00:12:38,052 והוראות מדויקות שקיבלנו מעמיתינו 254 00:12:38,052 --> 00:12:43,542 יש לנו באמת זכרון חזותי ומרחבי יוצאי-דופן 255 00:12:43,542 --> 00:12:47,138 אם אבקש מכם לשחזר את עשר המילים הראשונות 256 00:12:47,138 --> 00:12:49,602 של הסיפור שזה עתה סיפרת לכם על סימונידיס 257 00:12:49,602 --> 00:12:52,090 רוב הסיכויים שתתקשו לעשות זאת 258 00:12:52,090 --> 00:12:54,404 אבל אני מתערב איתכם 259 00:12:54,404 --> 00:12:57,087 שאם אבקש מכם להיזכר 260 00:12:57,087 --> 00:13:01,643 מי יושב על גבו של סוס שזוף ומדבר 261 00:13:01,643 --> 00:13:03,641 במבואה שלכם ברגע זה 262 00:13:03,641 --> 00:13:05,966 אתם תוכלו לראות זאת 263 00:13:05,966 --> 00:13:08,496 הרעיון מאחורי ארמון הזכרון 264 00:13:08,496 --> 00:13:13,129 הוא ליצור מבנה דמיוני בעיני רוחכם 265 00:13:13,129 --> 00:13:14,875 ולאכלס אותו בדימויים 266 00:13:14,875 --> 00:13:17,083 של הדברים שברצונכם לזכור 267 00:13:17,083 --> 00:13:20,412 ככל שהדימוי משוגע, מוזר, ביזארי 268 00:13:20,412 --> 00:13:24,012 מצחיק, גס, מסריח 269 00:13:24,012 --> 00:13:26,887 כך עולה הסיכוי שיהיה בלתי נשכח 270 00:13:26,887 --> 00:13:29,721 זוהי עצה בת יותר מאלפיים שנה 271 00:13:29,721 --> 00:13:32,506 היא מגיעה עד לכתבים הלטיניים המוקדמים ביותר על הזכרון 272 00:13:32,506 --> 00:13:34,335 אז איך זה עובד? 273 00:13:34,335 --> 00:13:36,875 נניח שהוזמנתם 274 00:13:36,875 --> 00:13:40,681 לבמה המרכזית של TED לתת הרצאה 275 00:13:40,681 --> 00:13:43,215 ואתם רוצים לעשות זאת על-פה 276 00:13:43,215 --> 00:13:48,260 אתם רוצים לעשות זאת כמו קיקרו 277 00:13:48,260 --> 00:13:52,919 אילו הוזמן ל-TEDx ברומא לפני אלפיים שנה 278 00:13:52,919 --> 00:13:55,177 מה שאולי הייתם עושים 279 00:13:55,177 --> 00:14:00,396 זה לדמיין את עצמכם ליד דלת הכניסה של ביתכם 280 00:14:00,396 --> 00:14:02,438 והייתם מעלים בדמיונכם 281 00:14:02,438 --> 00:14:05,946 איזה דימוי משוגע, מגוחך, בלתי נשכח 282 00:14:05,946 --> 00:14:08,929 שיזכיר לכם שהדבר הראשון שאתם רוצים לדבר עליו 283 00:14:08,929 --> 00:14:11,721 הוא התחרות הביזארית הזאת 284 00:14:11,721 --> 00:14:14,554 ואז הייתם נכנסים אל תוך הבית שלכם 285 00:14:14,554 --> 00:14:17,406 והייתם רואים תמונה של עוגי-פלצת 286 00:14:17,406 --> 00:14:19,293 יושב על הסוס מיסטר אד 287 00:14:19,293 --> 00:14:20,562 וזה היה מזכיר לכם 288 00:14:20,562 --> 00:14:23,736 שאתם רוצים להציג את ידידכם אד קוק 289 00:14:23,736 --> 00:14:26,400 ואז הייתם רואים תמונה של בריטני ספירס 290 00:14:26,400 --> 00:14:29,212 שתזכיר לכם את האנקדוטה המשעשעת שרציתם לספר 291 00:14:29,212 --> 00:14:30,884 ואתם נכנסים למטבח 292 00:14:30,884 --> 00:14:32,729 והנושא הרביעי שרציתם לדבר עליו 293 00:14:32,729 --> 00:14:35,667 הוא המסע המוזר שעברתם במשך שנה 294 00:14:35,667 --> 00:14:40,631 ויש לכם כמה חברים שיעזרו לכם לזכור את זה 295 00:14:40,631 --> 00:14:44,850 ככה נואמים רומיים זוכרים את הנאומים שלהם - 296 00:14:44,850 --> 00:14:48,244 לא מילה במילה. זו דרך שרק תסבך אתכם 297 00:14:48,244 --> 00:14:50,656 אלא נושא אחר נושא 298 00:14:50,656 --> 00:14:53,563 למעשה, המונח "משפט נושא" 299 00:14:53,563 --> 00:14:56,863 שבא מהמילה היוונית "טופוס" 300 00:14:56,863 --> 00:14:58,583 שמשמעותה "מקום" 301 00:14:58,583 --> 00:15:00,150 זהו שריד 302 00:15:00,150 --> 00:15:02,470 מהזמן שבו נהגו לחשוב על אמנות הנאום ועל חוכמת הדיבור 303 00:15:02,470 --> 00:15:04,708 במונחים מרחביים כאלה 304 00:15:04,708 --> 00:15:06,645 הביטוי "דבר ראשון" 305 00:15:06,645 --> 00:15:10,068 הוא כמו הדבר הראשון בארמון הזכרון 306 00:15:10,068 --> 00:15:12,048 אני חשבתי שכל זה מרתק ממש 307 00:15:12,048 --> 00:15:13,948 וממש נכנסתי לזה 308 00:15:13,948 --> 00:15:16,696 והלכתי לעוד כמה תחרויות זכרון שכאלה 309 00:15:16,696 --> 00:15:19,257 והיה לי רעיון לכתוב משהו ארוך יותר 310 00:15:19,257 --> 00:15:22,550 על תת-התרבות הזו של הזכרנים התחרותיים 311 00:15:22,550 --> 00:15:24,577 אבל היתה בעיה 312 00:15:24,577 --> 00:15:27,325 הבעיה היתה שתחרות זכרון 313 00:15:27,325 --> 00:15:31,054 היא מאורע משעמם באופן חולני 314 00:15:31,054 --> 00:15:33,660 (צחוק) 315 00:15:33,660 --> 00:15:38,210 באמת, זה כמו חבורת אנשים שעושים מבחן פסיכומטרי 316 00:15:38,210 --> 00:15:39,904 זאת אומרת, הרגע הכי דרמטי שם 317 00:15:39,904 --> 00:15:41,283 זה כשמישהו מתחיל לעסות את הרקות שלו 318 00:15:41,283 --> 00:15:44,321 ואני עיתונאי, אני צריך לכתוב על משהו 319 00:15:44,321 --> 00:15:48,098 אני יודע שדברים מדהימים קורים במוח של האנשים האלה 320 00:15:48,098 --> 00:15:50,198 אבל לי אין גישה לזה 321 00:15:50,198 --> 00:15:52,917 ואז הבנתי שאם אני מתכוון לספר את הסיפור הזה 322 00:15:52,917 --> 00:15:55,667 אצטרך להיכנס לנעליים שלהם לכמה זמן 323 00:15:55,667 --> 00:15:59,248 וכך התחלתי במשך 15 או 20 דקות 324 00:15:59,248 --> 00:16:02,083 בכל בוקר, לפני שהתיישבתי לקרוא את ה"ניו יורק טיימס" 325 00:16:02,083 --> 00:16:04,604 רק לנסות לזכור משהו 326 00:16:04,604 --> 00:16:06,273 אולי שיר 327 00:16:06,273 --> 00:16:08,312 או שם מספר-מחזור ישן 328 00:16:08,312 --> 00:16:10,571 שקניתי בשוק פשפשים 329 00:16:10,571 --> 00:16:16,067 וגיליתי להפתעתי שכל זה הוא כיף אמיתי 330 00:16:16,067 --> 00:16:18,145 בחיים לא ציפיתי לכך 331 00:16:18,145 --> 00:16:21,508 זה היה כיף כי זה לא באמת לאמן את המוח שלכם 332 00:16:21,508 --> 00:16:24,546 אלא מדובר בעצם בלהשתפר ולהשתפר ולהשתפר 333 00:16:24,546 --> 00:16:26,975 בליצור, בלחלום 334 00:16:26,975 --> 00:16:29,869 את הדימויים המגוכחים, הגסים, המצחיקים 335 00:16:29,869 --> 00:16:33,994 ואני מקווה שגם בלתי-נשכחים, בעיני רוחכם 336 00:16:33,994 --> 00:16:35,577 ואני ממש נכנסתי לזה 337 00:16:35,577 --> 00:16:42,234 זה אני לבוש בערכת אימון הזכרון שלי 338 00:16:42,234 --> 00:16:44,200 זה זוג של מחממי אוזניים 339 00:16:44,200 --> 00:16:47,609 וזוג של משקפי-מגן שכוסו לגמרי 340 00:16:47,609 --> 00:16:50,282 למעט שני חורי הצצה 341 00:16:50,282 --> 00:16:55,608 מאחר והסחת-דעת היא האויב הכי גדול לזכרן המתחרה 342 00:16:55,608 --> 00:17:01,375 בסופו של דבר חזרתי לאותה תחרות שסיקרתי שנה קודם לכן 343 00:17:01,375 --> 00:17:03,481 והיה לי הרעיון להשתתף בה 344 00:17:03,481 --> 00:17:06,783 סוג של ניסוי בעיתונאות פעילה 345 00:17:06,783 --> 00:17:11,304 זה יהיה, חשבתי, סיום נחמד לכל המחקר שלי 346 00:17:11,304 --> 00:17:15,042 הבעיה היתה שהניסוי יצא משליטה 347 00:17:15,042 --> 00:17:17,779 זכיתי בתחרות 348 00:17:17,779 --> 00:17:20,882 מה שכמובן לא היה אמור לקרות 349 00:17:20,882 --> 00:17:26,731 (מחיאות כפיים) 350 00:17:26,731 --> 00:17:28,436 עכשיו, זה מאוד נחמד 351 00:17:28,436 --> 00:17:31,263 להיות מסוגל לשנן נאומים 352 00:17:31,263 --> 00:17:34,357 ומספרי טלפון ורשימות מכולת 353 00:17:34,357 --> 00:17:37,133 אבל כל אלו אינם העניין 354 00:17:37,133 --> 00:17:39,331 אלו הם רק טריקים 355 00:17:39,331 --> 00:17:41,333 הם טריקים שעובדים 356 00:17:41,333 --> 00:17:44,516 בגלל שהם מבוססים על כמה עקרונות בסיסיים 357 00:17:44,516 --> 00:17:46,292 לגבי הדרך שבה המוח שלנו פועל 358 00:17:46,292 --> 00:17:50,244 ואתם לא צריכים לבנות ארמונות זכרון 359 00:17:50,244 --> 00:17:52,250 או לשנן חפיסות של קלפי משחק 360 00:17:52,250 --> 00:17:54,263 כדי להנות מהיתרונות של מעט תובנה 361 00:17:54,263 --> 00:17:56,907 לגבי איך המוח שלכם פועל 362 00:17:56,907 --> 00:17:58,700 לעתים קרובות אנו מדברים על אנשים עם זכרון נהדר 363 00:17:58,700 --> 00:18:01,000 כאילו זה היה מין כישרון מולד 364 00:18:01,000 --> 00:18:02,890 אבל זה לא כך 365 00:18:02,890 --> 00:18:06,658 זכרונות טובים הם דבר נלמד 366 00:18:06,658 --> 00:18:10,127 ברמה הבסיסית ביותר, אנו זוכרים כשאנחנו שמים לב 367 00:18:10,127 --> 00:18:13,333 אנחנו זוכרים כשאנו מעורבים במשהו בצורה עמוקה 368 00:18:13,333 --> 00:18:14,854 אנחנו זוכרים כשאנו מסוגלים 369 00:18:14,854 --> 00:18:17,625 לקחת פיסת אינפורמציה ולחוות 370 00:18:17,625 --> 00:18:19,731 ולהבין למה היא משמעותית עבורנו 371 00:18:19,731 --> 00:18:22,154 למה היא חשובה, למה היא ססגונית 372 00:18:22,169 --> 00:18:25,098 כאשר אנחנו מסוגלים לשנות אותה באיזו דרך 373 00:18:25,098 --> 00:18:26,592 כך שהיא תהיה הגיונית 374 00:18:26,592 --> 00:18:28,819 לאור כל הדברים האחרים שצפים לנו במוח 375 00:18:28,819 --> 00:18:34,079 כשאנו מסוגלים להפוך את השם אופה למקצוע אופה 376 00:18:34,079 --> 00:18:36,505 ארמון הזכרון, טכניקות הזכרון הללו 377 00:18:36,505 --> 00:18:38,375 הן רק קיצורי-דרך 378 00:18:38,375 --> 00:18:40,940 למעשה, הן אפילו לא קיצורי-דרך אמיתיים 379 00:18:40,940 --> 00:18:44,343 הן עובדות מפני שהן גורמות לכם לעבוד 380 00:18:44,343 --> 00:18:48,283 הן גורמות לנו לעבד מידע בצורה עמוקה 381 00:18:48,283 --> 00:18:49,804 לאמץ סוג של תשומת לב 382 00:18:49,804 --> 00:18:54,032 שרובנו לרוב לא מאמנים 383 00:18:54,032 --> 00:18:56,594 אבל למעשה אין קיצורי-דרך 384 00:18:56,594 --> 00:18:59,450 ככה דברים הופכים לבלתי-נשכחים 385 00:18:59,450 --> 00:19:03,593 ולדעתי, אם יש דבר אחד שאני רוצה שתקחו מכאן 386 00:19:03,593 --> 00:19:06,327 זה מה שאי-פי 387 00:19:06,327 --> 00:19:10,125 אותו חולה שיכחון שאפילו לא זכר שיש לו בעיית זכרון 388 00:19:10,125 --> 00:19:11,615 אמר לי 389 00:19:11,615 --> 00:19:13,713 וזה הרעיון 390 00:19:13,713 --> 00:19:18,750 שהחיים שלנו הם סך כל הזכרונות שלנו 391 00:19:18,750 --> 00:19:24,583 כמה אנחנו מוכנים לאבד 392 00:19:24,583 --> 00:19:28,250 מהחיים הקצרים-ממילא שלנו 393 00:19:28,250 --> 00:19:35,210 בכך שנאבד את עצמנו בבלאקברים ובאייפונים שלנו 394 00:19:35,210 --> 00:19:39,008 בכך שלא נשים לב לאדם שיושב מולנו 395 00:19:39,008 --> 00:19:40,583 שמדבר אלינו 396 00:19:40,583 --> 00:19:42,654 בכך שנהיה כל-כך עצלניים עד שלא נהיה מוכנים 397 00:19:42,654 --> 00:19:46,344 לעבד מידע בצורה עמוקה? 398 00:19:46,344 --> 00:19:48,788 אני למדתי מיד ראשונה 399 00:19:48,788 --> 00:19:52,185 שישנן יכולות זכרון מדהימות 400 00:19:52,185 --> 00:19:54,188 רדומות בכל אחד מאיתנו 401 00:19:54,188 --> 00:19:57,585 אבל אם אתם רוצים לחיות חיים בלתי-נשכחים 402 00:19:57,585 --> 00:19:59,971 אתם צריכים להיות האנשים 403 00:19:59,971 --> 00:20:02,937 שזוכרים לזכור 404 00:20:02,937 --> 00:20:04,706 תודה רבה 405 00:20:04,706 --> 00:20:07,796 (מחיאות כפיים)