Return to Video

איך לאמן היגיינה רגשית | גיא וינץ' | TEDxLinnaeusUniversity

  • 0:09 - 0:12
    אני גדלתי עם אח תאום זהה,
  • 0:12 - 0:15
    שהיה אח אוהב מאוד.
  • 0:15 - 0:20
    עכשיו, דבר אחד על להיות תאום
    הוא שזה עושה אותך מומחה
  • 0:20 - 0:22
    בזיהוי העדפות.
  • 0:23 - 0:28
    אם העוגייה שלו הייתה גדולה במעט
    מהעוגייה שלי, היו לי שאלות.
  • 0:29 - 0:31
    וברור שאני לא רעבתי.
  • 0:33 - 0:35
    (צחוק)
  • 0:35 - 0:37
    כשהפכתי לפסיכולוג,
  • 0:37 - 0:40
    התחלתי להבחין בהעדפות מסוגים שונים.
  • 0:41 - 0:46
    וזה כמה הרבה יותר אנחנו
    מעריכים את הגוף מאשר את המוח
  • 0:46 - 0:51
    ביליתי תשע שנים באוניברסיטה
    בכדי להרוויח את הדוקטורט שלי בפסיכולוגיה,
  • 0:52 - 0:57
    ואני לא יכול לאמר לכם כמה אנשים
    הסתכלו על כרטיס הביקור שלי ואמרו,
  • 0:57 - 1:00
    "הו, פסיכולוג, אז לא רופא אמיתי."
  • 1:03 - 1:05
    כאילו שזה צריך להיות כתוב כך
    בכרטיס הביקור שלי.
  • 1:06 - 1:08
    (צחוק)
  • 1:09 - 1:14
    את ההעדפה הזאת שאנו נותנים
    לגוף על פני הנפש,
  • 1:14 - 1:15
    אני רואה בכל מקום.
  • 1:16 - 1:18
    לאחרונה הייתי בבית של חברים,
  • 1:18 - 1:21
    ובן החמש שלהם התכונן לשינה.
  • 1:21 - 1:24
    הוא עמד על שרפרף
    ליד הכיור מצחצח את שיניו,
  • 1:24 - 1:28
    כשהוא החליק, ושרט את רגלו
    על השרפרף כשנפל.
  • 1:28 - 1:31
    הוא בכה לדקה, אבל אז הוא מיד עלה שוב,
  • 1:31 - 1:35
    עלה על השרפרף
    והושיט ידו לקופסת פלסטרים
  • 1:35 - 1:37
    בכדי להניח אחד על החתך שלו.
  • 1:38 - 1:41
    עכשיו, הילד הזה בקושי יודע
    לקשור את שרוכי הנעליים שלו,
  • 1:41 - 1:46
    אבל הוא ידע שצריך לכסות את החתך,
    כדי שהוא לא יזדהם,
  • 1:46 - 1:49
    ושאתם חייבים לדאוג לשיניים שלכם
    על ידי צחצוח פעמיים ביום.
  • 1:49 - 1:53
    כולנו יודעים איך לשמור
    על בריאות גופנו
  • 1:53 - 1:56
    וכיצד לתרגל היגיינה דנטלית, נכון?
  • 1:56 - 1:59
    אנחנו יודעים זאת מאז שהיינו בני חמש.
  • 1:59 - 2:04
    אבל מה אנו יודעים על
    תחזוקת בריאותנו הרגשית?
  • 2:04 - 2:06
    ובכן, כלום.
  • 2:06 - 2:10
    מה אנחנו מלמדים את ילדינו
    על היגיינה רגשית?
  • 2:11 - 2:12
    כלום.
  • 2:13 - 2:16
    איך זה שאנו מבלים יותר זמן
  • 2:16 - 2:19
    בטיפול בשיניים שלנו מאשר בשכל שלנו?
  • 2:20 - 2:25
    איך זה שבריאותנו הפיזית
    כל כך הרבה יותר חשובה לנו
  • 2:25 - 2:28
    מאשר בריאותנו הרגשית?
  • 2:28 - 2:31
    אתם יודעים שאנחנו חווים
    פציעות פסיכולוגיות
  • 2:31 - 2:33
    אפילו לעיתים קרובות יותר
    מאשר פציעות פיזיות.
  • 2:33 - 2:37
    פציעות כמו כשלון או דחייה, או בדידות,
  • 2:37 - 2:40
    והן יכולות אפילו להחמיר
    אם אנחנו מתעלמים מהן.
  • 2:40 - 2:43
    והן יכולות להשפיע על חיינו בצורה דרמטית.
  • 2:43 - 2:48
    ועדיין, אפילו שישנן דרכים מוכחות מדעית
  • 2:48 - 2:53
    שאיתן אנחנו יכולים לטפל בסוגים כאלו
    של פציעות פסיכולוגיות, אנחנו לא.
  • 2:53 - 2:57
    זה אפילו לא עולה בדעתנו שאנחנו צריכים.
  • 2:57 - 3:02
    "הו, אתה מרגיש מדוכא,
    פשוט תנער את זה, זה הכל בראש שלך."
  • 3:02 - 3:05
    אתם יכולים לדמיין להגיד כזה דבר
    למישהו עם רגל שבורה,
  • 3:05 - 3:08
    "פשוט תלך את זה, זה הכל ברגל שלך."
  • 3:08 - 3:10
    (צחוק)
  • 3:10 - 3:15
    הגיע הזמן שנסגור את הפער בין
    הבריאות הפיזית והנפשית שלנו.
  • 3:15 - 3:18
    הגיע הזמן שנעשה אותן שוות יותר.
  • 3:18 - 3:21
    יותר כמו תאומות.
  • 3:21 - 3:25
    בעניין זה, גם אחי הוא פסיכולוג.
  • 3:25 - 3:28
    אז גם הוא לא רופא אמיתי.
  • 3:28 - 3:30
    (צחוק)
  • 3:30 - 3:32
    אם כי, לא למדנו יחד.
  • 3:32 - 3:36
    למעשה, הדבר הקשה ביותר שעשיתי בחיי
  • 3:36 - 3:39
    זה לעבור מעבר לאוקיינוס לניו יורק
  • 3:39 - 3:42
    בכדי לקבל את הדוקטורט שלי בפסיכולוגיה.
  • 3:42 - 3:45
    נפרדנו אז, לראשונה בחיינו,
  • 3:45 - 3:48
    וההפרדה הייתה אכזרית עבור שנינו.
  • 3:48 - 3:52
    אבל בזמן שהוא נשאר עם משפחה וחברים,
  • 3:52 - 3:54
    אני הייתי לבד בארץ חדשה.
  • 3:54 - 3:56
    התגעגענו מאוד אחד לשני,
  • 3:56 - 3:59
    אבל שיחות בינלאומיות
    היו בזמנו מאוד יקרות,
  • 3:59 - 4:04
    והרשנו לעצמנו לדבר רק למשך 5 דקות בשבוע.
  • 4:05 - 4:06
    כשהתקרב יום הולדתנו,
  • 4:06 - 4:09
    זו היתה הפעם הראשונה
    שלא בילינו בו יחדיו,
  • 4:09 - 4:10
    החלטנו לבזבז,
  • 4:10 - 4:14
    ובשבוע הזה דיברנו 10 דקות.
  • 4:14 - 4:16
    ביליתי את הבוקר בצעידה סביב החדר שלי,
  • 4:16 - 4:18
    בציפייה שהוא יתקשר,
  • 4:18 - 4:20
    וחיכיתי,
  • 4:20 - 4:22
    וחיכיתי,
  • 4:22 - 4:24
    אבל הטלפון לא צלצל.
  • 4:24 - 4:26
    בהתחשב בהפרשי הזמנים, אני הנחתי
  • 4:26 - 4:29
    "אוקיי, הוא מבלה עם חברים,
    הוא יתקשר מאוחר יותר."
  • 4:29 - 4:31
    לא היו אז סלולריים.
  • 4:31 - 4:33
    אבל הוא לא.
  • 4:33 - 4:38
    והתחלתי להבין,
    לאחר שנעדרתי ליותר מעשרה חודשים,
  • 4:38 - 4:41
    הוא לא מתגעגע אלי כמו שאני אליו.
  • 4:42 - 4:45
    ואני ידעתי שהוא יתקשר בבוקר,
  • 4:45 - 4:50
    אבל הלילה ההוא היה אחד
    העצובים והארוכים בחיי.
  • 4:51 - 4:53
    התעוררתי בבוקר למחרת,
  • 4:53 - 4:55
    העפתי מבט בטלפון,
  • 4:55 - 4:58
    והבנתי
    בעטתי אותו מהוו
  • 4:58 - 5:00
    בזמן שהסתובבתי בחדר ביום שלפני.
  • 5:01 - 5:03
    נפלתי מהמיטה,
  • 5:03 - 5:04
    הנחתי את הטלפון
    חזרה על המקלט,
  • 5:04 - 5:06
    והוא צלצל שנייה אחר כך,
  • 5:06 - 5:09
    וזה היה אחי, ובחיי, הוא היה עצבני.
  • 5:09 - 5:12
    (צחוק)
  • 5:12 - 5:15
    זה היה הלילה העצוב והארוך בחייו גם כן.
  • 5:15 - 5:18
    ניסיתי להסביר מה קרה, אבל הוא אמר,
  • 5:18 - 5:21
    "אני לא מבין, אם ראית שאני לא מתקשר אליך,
  • 5:21 - 5:25
    למה לא הרמת את הטלפון והתקשרת אלי?"
  • 5:25 - 5:27
    הוא צדק.
  • 5:27 - 5:29
    למה לא התקשרתי אליו?
  • 5:29 - 5:35
    לא הייתה לי תשובה אז,
    אבל יש לי היום, וזאת תשובה פשוטה.
  • 5:35 - 5:37
    בדידות.
  • 5:38 - 5:42
    בדידות יוצרת פצע רגשי עמוק.
  • 5:42 - 5:44
    כזה שמעוות את התפיסה שלנו
  • 5:44 - 5:47
    ומבלבל את החשיבה שלנו,
  • 5:47 - 5:48
    זה גורם לנו להאמין
  • 5:48 - 5:52
    שלסובבים אותנו אכפת הרבה פחות
    ממה שהם בפועל.
  • 5:52 - 5:54
    זה גורם לנו באמת לפחד לבקש עזרה,
  • 5:54 - 5:59
    כי למה להציב עצמכם
    בפני דחייה וכאב לב,
  • 5:59 - 6:02
    כשלבכם כבר כואב
    יותר ממה שאתם יכולים לסבול?
  • 6:02 - 6:06
    הייתי אז בעובי הקורה של בדידות אמיתית,
  • 6:06 - 6:08
    אבל הייתי מוקף אנשים לאורך היום,
  • 6:08 - 6:10
    כך שזה לא עלה בדעתי.
  • 6:10 - 6:14
    אבל בדידות, מוגדרת אך ורק
    באופן סובייקטיבי.
  • 6:15 - 6:18
    זה תלוי אך ורק בשאלה האם אתם מרגישים
  • 6:18 - 6:21
    מנותקים מהסובבים אתכם
    מבחינה רגשית או חברתית.
  • 6:21 - 6:23
    ואני הרגשתי כך.
  • 6:24 - 6:26
    יש הרבה מחקרים על בדידות
  • 6:26 - 6:29
    וכולם מחרידים.
  • 6:30 - 6:34
    בדידות לא רק תעשה אתכם אומללים,
    היא תהרוג אתכם.
  • 6:34 - 6:35
    ואני לא צוחק.
  • 6:35 - 6:39
    בדידות כרונית מגדילה
    את סיכוייכם למוות מוקדם
  • 6:39 - 6:41
    ב 14 אחוז.
  • 6:41 - 6:43
    ארבע עשרה אחוזים.
  • 6:43 - 6:47
    בדידות גורמת ללחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה,
  • 6:47 - 6:51
    היא אפילו מדכאת
    את תפקודה של המערכת החיסונית שלכם,
  • 6:51 - 6:55
    גורמת לכם להיות פגיעים
    לכל מיני מחלות ותחלואים.
  • 6:55 - 6:58
    למעשה, מדענים הגיעו למסקנה
    שבהתחשב בהכל,
  • 6:58 - 7:02
    בדידות כרוניות מציבה
    סיכון משמעותי
  • 7:02 - 7:06
    לבריאותכם ואריכות ימיכם לטווח הארוך
    כמו עישון סיגריות.
  • 7:07 - 7:11
    עכשיו, חפיסות של סיגריות מגיעות עם אזהרות
    האומרות, "זה יכול להרוג אתכם."
  • 7:11 - 7:13
    אבל בדידות לא.
  • 7:13 - 7:15
    וולכן זה כל כך חשוב
  • 7:15 - 7:19
    שנתעדף את בריאותנו הנפשית.
  • 7:19 - 7:21
    שנאמן את ההיגיינה הרגשית שלנו.
  • 7:22 - 7:25
    מפני שאתם לא יכולים לטפל
    בפצע רגשי
  • 7:25 - 7:27
    אם אתם לא מודעים לזה שאתם פצועים.
  • 7:27 - 7:29
    [שימו לב לכאב רגשי]
  • 7:29 - 7:31
    בדידות אינה הפצע הרגשי היחיד
  • 7:31 - 7:34
    שמעוותת את תפיסתנו
    ומטעה אותנו.
  • 7:34 - 7:36
    [כשלון]
  • 7:36 - 7:38
    כשלון גם עושה זאת.
  • 7:38 - 7:42
    פעם ביקרתי במעון יום שבו
    ראיתי שלושה פעוטות
  • 7:42 - 7:45
    משחקים עם צעצועי פלסטיק זהים.
  • 7:45 - 7:49
    הייתם צריכים להחליק את הכפתור האדום,
    וכלבלב חמוד היה צץ.
  • 7:50 - 7:55
    ילדה קטנה אחת ניסתה למשוך
    את הכפתור הסגול, ואז לדחוף אותו,
  • 7:55 - 7:57
    ואז היא פשוט התיישבה
    והסתכלה על הקופסה
  • 7:57 - 7:59
    עם השפה התחתונה שלה רועדת.
  • 7:59 - 8:02
    הילד הקטן לידה, צפה בזה קורה,
  • 8:02 - 8:05
    ואז פנה לקופסה שלו, ופרץ בבכי
  • 8:05 - 8:07
    מבלי אפילו לגעת בה.
  • 8:07 - 8:11
    בינתיים, ילדה קטנה אחרת
    ניסתה כל מה שיכלה לחשוב עליו
  • 8:11 - 8:13
    עד שהיא החליקה את הכפתור האדום,
  • 8:13 - 8:17
    הכלבלב החמוד צץ,
    והיא צרחה משמחה.
  • 8:17 - 8:21
    אז שלושה פעוטות
    עם צעצועי פלסטיק זהים
  • 8:21 - 8:24
    אבל עם תגובות מאוד שונות לכשלון.
  • 8:24 - 8:28
    שני הפעוטות הראשונים היו מסוגלים
    לחלוטין להזיז את הכפתור האדום.
  • 8:29 - 8:32
    הדבר היחיד שמנע מהם להצליח
  • 8:32 - 8:36
    זה המוח שלהם שגרם להם
    להאמין שהם לא יכולים.
  • 8:36 - 8:41
    עכשיו, מבוגרים גם מסתבכים
    בדרך כזו כל הזמן.
  • 8:41 - 8:45
    למעשה לכולנו יש סט רגשות ואמונות
  • 8:46 - 8:50
    שמופעל בכל פעם
    שאנו נתקלים בתסכולים וכישלונות.
  • 8:50 - 8:53
    האם אתם מודעים לאיך
    המוח שלכם מגיב לכשלון?
  • 8:53 - 8:55
    אתם אמורים לדעת.
  • 8:55 - 8:57
    מפני שאם המוח שלכם מנסה לשכנע אתכם
  • 8:57 - 8:59
    שאתם לא מסוגלים לעשות משהו
  • 8:59 - 9:01
    ואתם מאמינים בזה,
  • 9:01 - 9:04
    אז כמו שני הפעוטות ההם,
    אתם תתחילו להרגיש חסרי אונים,
  • 9:04 - 9:08
    ותפסיקו לנסות מוקדם מידי
    או שאפילו לא תנסו כלל.
  • 9:08 - 9:12
    ואז תהיו אפילו יותר משוכנעים שלא תצליחו.
  • 9:12 - 9:13
    אתם מבנים, בגלל זה כל כך הרבה אנשים
  • 9:13 - 9:16
    מתפקדים בפועל מתחת לפוטנציאל שלהם.
  • 9:16 - 9:19
    מפני שהיכן שהוא לאורך הדרך,
    לפעמים כשלון בודד
  • 9:19 - 9:22
    משכנע אותם שהם לא יכולים להצליח,
  • 9:22 - 9:23
    והם מאמינים לזה.
  • 9:23 - 9:26
    ברגע שאנחנו משתכנעים ממשהו,
  • 9:26 - 9:29
    זה מאוד קשה לשנות את דעתנו.
  • 9:29 - 9:31
    למדתי את השיעור הזה בדרך הקשה.
  • 9:31 - 9:33
    כשהייתי מתבגר יחד עם אחי.
  • 9:33 - 9:37
    נסענו עם חברים בלילה בכביש חשוך,
  • 9:37 - 9:38
    כשניידת משטרה עצרה אותנו.
  • 9:38 - 9:42
    היה שוד באזור והם חיפשו חשודים.
  • 9:42 - 9:43
    השוטר התקרב לרכב,
  • 9:43 - 9:46
    והוא האיר עם הפנס על הנהג.
  • 9:46 - 9:49
    ואז על אחי בכסא הקידמי, ואז עלי.
  • 9:49 - 9:52
    ועיניו נפקחו לרווחה, והוא אמר,
  • 9:52 - 9:54
    "איפה ראיתי את פניך בעבר?"
  • 9:54 - 9:56
    (צחוק)
  • 9:56 - 10:00
    ואמרתי, "בכיסא הקידמי."
  • 10:00 - 10:03
    (צחוק)
  • 10:03 - 10:06
    אבל זה לא היה הגיוני לו.
  • 10:06 - 10:08
    אז עכשיו הוא חשב שאני על סמים.
  • 10:08 - 10:09
    (צחוק)
  • 10:09 - 10:11
    אז הוא גורר אותי מחוץ למכונית,
    הוא מחפש עלי,
  • 10:11 - 10:14
    הוא מצעיד אותי לניידת המשטרה,
  • 10:14 - 10:17
    ורק כאשר הוא מוודא שאין לי עבר פלילי,
  • 10:17 - 10:21
    יכולתי להראות לו שיש לי
    אח תאום במושב הקידמי.
  • 10:21 - 10:25
    אבל גם כשנסענו משם,
    יכולתם לראות במבט על פניו,
  • 10:25 - 10:28
    הוא היה משוכנע
    שהצלחתי להתחמק עם משהו.
  • 10:30 - 10:34
    את המוח שלנו קשה לשנות
    אחרי שאנחנו משתכנעים.
  • 10:34 - 10:39
    כך שזה עשוי להיות מאוד טבעי להרגיש
    מיואשים ומובסים לאחר שנכשלתם.
  • 10:39 - 10:42
    אבל אתם לא יכולים להרשות לעצמכם
    להשתכנע שאתם לא מסוגלים להצליח.
  • 10:43 - 10:46
    אתם צריכים להלחם בתחושות חוסר האונים.
  • 10:46 - 10:49
    אתם צריכים להשיג שליטה על המצב,
  • 10:49 - 10:53
    ואתם צריכים לשבור את
    המעגל השלילי הזה לפני שהוא מתחיל.
  • 10:53 - 10:55
    [הפסיקו דימום רגשי]
  • 10:55 - 10:57
    המוח שלנו והרגשות שלנו,
  • 10:57 - 11:00
    הם לא החברים המהימנים
    שחשבנו שהם.
  • 11:02 - 11:04
    הם יותר כמו חברים ממש מצוברחים,
  • 11:04 - 11:09
    שיכולים להיות לגמרי תומכים דקה אחת,
    ובאמת לא נעימים, ברגע אחריו.
  • 11:09 - 11:11
    פעם עבדתי עם האישה הזאת
  • 11:11 - 11:15
    שאחרי 20 שנות נישואין
    וגרושין ממש מכוערים,
  • 11:15 - 11:17
    היתה לבסוף מוכנה לפגישה הראשונה שלה.
  • 11:17 - 11:22
    היא פגשה את הבחור הזה ברשת,
    הוא עשה רושם של גבר נחמד ומצליח,
  • 11:22 - 11:25
    והכי חשוב, נראה שהוא ממש בעניין שלה.
  • 11:25 - 11:28
    אז היא מאוד התרגשה,
    והיא קנתה שמלה חדשה,
  • 11:28 - 11:32
    והם נפגשו למשקה בבר
    באזור יוקרתי בניו יורק.
  • 11:32 - 11:36
    עשר דקות לתוך הפגישה,
    הגבר נעמד ואומר,
  • 11:36 - 11:39
    "אני לא מעוניין", ויוצא.
  • 11:39 - 11:41
    [דחייה]
  • 11:41 - 11:44
    דחייה היא מאוד כואבת.
  • 11:44 - 11:46
    האישה כל כך נפגעה,
    שהיא לא יכלה לזוז.
  • 11:46 - 11:49
    כל שיכלה לעשות זה להתקשר לחברה.
  • 11:49 - 11:53
    והנה מה שהחברה אמרה,
    "ובכן, למה את מצפה,
  • 11:53 - 11:57
    "יש לך ירכיים גדולות,
    אין לך דבר מעניין להגיד,
  • 11:57 - 12:00
    למה שגבר יפה ומצליח כמוהו
  • 12:00 - 12:02
    ירצה לצאת עם לוזרית כמוך?"
  • 12:04 - 12:07
    מזעזע, נכון, שחברה יכולה
    להיות כל כך אכזרית.
  • 12:07 - 12:10
    אבל זה היה הרבה פחות מזעזע
  • 12:10 - 12:13
    אם הייתי אומר לכם שזו לא החברה
    שאמרה את זה.
  • 12:13 - 12:16
    זה מה שהאישה אמרה לעצמה.
  • 12:16 - 12:18
    וזה משהו שכולנו עושים.
  • 12:18 - 12:20
    במיוחד לאחר דחייה.
  • 12:20 - 12:24
    כולנו מתחילים לחשוב על כל הבעיות
    שלנו וכל חסרונותינו
  • 12:24 - 12:26
    מה היינו רוצים להיות,
    מה רצינו לא להיות,
  • 12:26 - 12:27
    אנחנו מכנים עצמנו בשמות.
  • 12:27 - 12:30
    אולי לא באותה חומרה,
    אבל כולנו עושים זאת.
  • 12:30 - 12:34
    זה מעניין שאנחנו עושים זאת, מפני
    שההערכה העצמית שלנו כבר פגועה.
  • 12:35 - 12:38
    למה שנרצה לפגוע בה יותר?
  • 12:38 - 12:41
    אנחנו לא היינו מחמירים את
    הפגיעה הפיזית בכוונה.
  • 12:41 - 12:44
    לא הייתם חותכים את ידכם ומחליטים,
  • 12:44 - 12:47
    "הו, אני יודע, אני אקח סכין ואבדוק
    כמה אני יכול להעמיק את החתך."
  • 12:47 - 12:51
    אבל אנחנו עושים זאת עם פגיעות
    רגשיות כל הזמן.
  • 12:51 - 12:54
    למה? בגלל היגיינה רגשית גרועה.
  • 12:54 - 12:58
    מפני שאנחנו לא מתעדפים
    את בריאותנו הרגשית.
  • 12:58 - 12:59
    אנחנו יודעים מעשרות מחקרים,
  • 12:59 - 13:01
    שכאשר הביטחון העצמי שלכם ירוד,
  • 13:01 - 13:04
    אתם יותר רגישים ללחץ וחרדה,
  • 13:04 - 13:08
    הכשלון והדחייה יכאיבו יותר,
  • 13:08 - 13:10
    ולוקח זמן רב יותר להתאושש מהם.
  • 13:10 - 13:13
    אז כשאתם נדחים,
    הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות
  • 13:13 - 13:16
    הוא להחיות את ההערכה העצמית שלכם,
  • 13:16 - 13:19
    לא להצטרף למועדון קרב
    ולכתוש אותו.
  • 13:20 - 13:22
    כשאתם בכאב רגשי,
  • 13:22 - 13:25
    טפלו בעצמכם באותה חמלה
  • 13:25 - 13:28
    שהייתם מצפים מחבר טוב באמת.
  • 13:28 - 13:30
    [הגנו על ההערכה העצמית שלכם]
  • 13:30 - 13:34
    אנחנו צריכים לתפוס את ההרגלים
    הפסיכולוגים החולים שלנו ולשנותם.
  • 13:34 - 13:38
    אחד מהחולים ביותר
    והכי נפוצים נקרא הרהור.
  • 13:39 - 13:41
    להרהר, משמע ללעוס.
  • 13:41 - 13:44
    זה כאשר הבוס צועק עליכם,
  • 13:44 - 13:47
    או שהפרופסור גורם
    לכם להרגיש טיפשים בכיתה,
  • 13:47 - 13:49
    או שיש לכם ריב גדול עם חבר,
  • 13:49 - 13:53
    ואתם פשוט לא מצליחים להפסיק לשחזר
    את הארוע בראשכם במשך ימים,
  • 13:53 - 13:55
    לפעמים במשך שבועות ארוכים.
  • 13:55 - 13:58
    עכשיו הרהור בארועים מטרידים בדרך זו
  • 13:58 - 14:02
    יכול בקלות להפוך להרגל,
    והוא מאוד יקר.
  • 14:02 - 14:04
    מפני שבבזבוז כל כך הרבה זמן
  • 14:04 - 14:07
    בהתמקדות במחשבות מטרידות ושליליות,
  • 14:07 - 14:11
    אתם למעשה שמים עצמכם
    בסיכון משמעותי לפיתוח
  • 14:11 - 14:14
    דיכאון קליני, אלכוהוליזם,
  • 14:14 - 14:17
    הפרעות אכילה ואפילו מחלות לב.
  • 14:17 - 14:20
    הבעיה הינה, הדחף להרהר
  • 14:20 - 14:24
    יכול להיות מאוד חזק, מאוד חשוב,
    כך שזה הרגל שקשה מאוד להפסיק.
  • 14:25 - 14:27
    אני יודע זאת בוודאות.
  • 14:27 - 14:31
    מפני שלפני פחות משנה,
    פיתחתי את ההרגל בעצמי.
  • 14:31 - 14:34
    אתם מבינים, אחי התאום אובחן
  • 14:34 - 14:37
    עם לימפומה שלב 3.
  • 14:37 - 14:40
    הסרטן שלו היה מאוד אגרסיבי,
  • 14:40 - 14:43
    היו לו גידולים בכל חלקי הגוף.
  • 14:44 - 14:47
    והוא נאלץ להתחיל סדרת כימותרפייה קשה.
  • 14:48 - 14:53
    ולא יכולתי להפסיק לחשוב
    על מה שהוא עובר,
  • 14:53 - 14:56
    לא יכולתי להפסיק לחשוב
    על כמה הוא סובל.
  • 14:57 - 15:01
    אפילו שהוא מעולם לא התלונן,
    אפילו לא פעם אחת.
  • 15:01 - 15:04
    היתה לו גישה חיובית מדהימה.
  • 15:04 - 15:07
    הבריאות הפסיכולוגית שלו היתה מדהימה.
  • 15:07 - 15:11
    אני הייתי פיזית בריא,
    אבל פסיכולוגית הייתי בבלאגן.
  • 15:12 - 15:14
    אבל ידעתי מה לעשות.
  • 15:14 - 15:17
    מחקרים אומרים לנו שאפילו
    שתי דקות של הסחת דעת
  • 15:17 - 15:21
    מספיקות בכדי לשבור את הדחף
    להרהר באותו הרגע.
  • 15:21 - 15:24
    וכך בכל פעם שהייתה לי מחשבה
    מדאיגה, מטרידה, שלילית,
  • 15:24 - 15:29
    הכרחתי את עצמי להתמקד במשהו אחר
    עד אשר הדחף עבר.
  • 15:29 - 15:33
    ותוך שבוע,
    כל ראיית העולם שלי השתנתה,
  • 15:33 - 15:36
    והפכה לחיובית ומלאת תקווה.
  • 15:37 - 15:39
    [הלחמו במחשבות שליליות]
  • 15:39 - 15:43
    תשעה שבועות לאחר שהתחיל כימותרפיה,
    עבר אחי סריקה ממוחשבת,
  • 15:43 - 15:46
    ואני הייתי לידו כשהוא קיבל את התוצאות.
  • 15:46 - 15:48
    כל הגידולים נעלמו.
  • 15:48 - 15:52
    עדיין היו לו שלושה סבבים
    של כימותרפייה לעבור.
  • 15:52 - 15:54
    אבל ידענו שהוא יחלים.
  • 15:54 - 15:58
    התמונה הזאת צולמה לפני שבועיים.
  • 16:01 - 16:04
    על ידי נקיטת פעולה כשאתם בודדים,
  • 16:04 - 16:07
    על ידי שינוי התגובה שלכם לכישלון,
  • 16:07 - 16:09
    על ידי הגנה על ההערכה העצמית שלכם,
  • 16:09 - 16:12
    על ידי הלחמות במחשבות שליליות,
  • 16:12 - 16:15
    אתם לא רק תבריאו את
    הפצעים הפסיכולוגיים שלכם,
  • 16:15 - 16:18
    תוכלו לבנות חוסן נפשי,
    תוכלו לשגשג.
  • 16:20 - 16:24
    לפני מאה שנה,
    אנשים התחילו לתרגל היגיינה אישית.
  • 16:24 - 16:28
    ותוחלת החיים עלתה
    בלמעלה מחמישים אחוזים
  • 16:28 - 16:31
    בתוך עשרות שנים בלבד.
  • 16:31 - 16:34
    אני מאמין שאיכות חיינו
    יכולה לעלות בצורה דרמטית לא פחות
  • 16:34 - 16:38
    אם נתחיל להתאמן על היגיינה רגשית.
  • 16:39 - 16:42
    אתם יכולים לדמיין, איך העולם יראה.
  • 16:42 - 16:44
    אם כולם יהיו בריאים פסיכולוגית?
  • 16:44 - 16:48
    אם היתה פחות בדידות, ופחות דיכאון?
  • 16:48 - 16:51
    אם אנשים היו יודעים איך להתגבר על כישלון?
  • 16:51 - 16:54
    אם הם היו חשים טוב יותר לגבי עצמם,
    ויותר מועצמים?
  • 16:54 - 16:58
    אם הם היו שמחים יותר, ויותר ממומשים?
  • 16:58 - 17:01
    אני יכול, מפני שזה העולם
    שאני רוצה לחיות בו,
  • 17:02 - 17:06
    וזה העולם שגם אחי רוצה לחיות בו.
  • 17:06 - 17:11
    אם רק תהיו מעודכנים,
    ותשנו כמה הרגלים פשוטים,
  • 17:11 - 17:14
    ובכן זה העולם שכולנו יכולים לחיות בו.
  • 17:15 - 17:17
    תודה רבה לכם.
  • 17:17 - 17:20
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך לאמן היגיינה רגשית | גיא וינץ' | TEDxLinnaeusUniversity
Description:

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי, שהופק באופן עצמאי.
נלך לרופא כאשר אנחנו עם שפעת או כאב מציק. אז למה אנחנו לא רואים איש מקצוע כאשר אנחנו מרגישים כאב רגשי: אשמה, אובדן, בדידות? רבים מאתנו מתמודדים עם בעיות פסיכולוגיות-בריאותיות נפוצות בעצמנו, אומר גיא וינץ'.
אבל אנחנו לא צריכים. הוא מדגים מקרה משכנע בהיגיינה רגשית - טיפול ברגשות שלנו, המחשבות שלנו, עם אותה החריצות שאנחנו דואגים לגופנו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
17:23

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.