אני לחלוטין מבחין בהבדלים

כמו, אתם יודעים מה סיפרתי לכם 
כשהתחלתי למדוט...

אני יכול לראות - אני יכול לצפות במחשבותי

אני יכול, טוב אז לא ידעתי עד כמה
אגרסיביות היו כל המחשבות שלי

הן נשמעו כ"בם בם בם!" כמו תופים מתגלגלים,

אחת מיד אחרי השניה וכמו שאמרתי, עם מעברים

בהם ניתן לשמוע צלילים, היו 
אפקטים חזותיים, פסקול, דיבוב, הכל!

ןעד אז, הכל!

כאילו, וואו! זה נשמע יותר 
כמו סרט קצר אחד אחרי השני.

אחדים, אתם יודעים, סרטים קצרים.

אוקיי עכשיו, זה נעשה הרבה יותר טוב.

עכשיו הם לא רבים כמקודם. אך יש עדיין הרבה.

אך לא הרבה כמקודם.

ואני יכול לגעת בהם מהר יותר מאשר לפני כן.

והם מתונים עכשיו, הם לא 
כמו תופים מתגלגלים.

אולי הם רק כמו לחישות כעת.

לפעמים קולניים, ולעתים לא, אך

לא עוד תופים אגרסיבים.

מה שיכול להיות ממש נחמד.