"אומנות..."

"...לשאלות"

מקלחת של ורדים

תנועה מסתירה בצניעות

פנים מהורהרות

תמונה של סנדרו בוטיצ'לי.

אחת מאותן ערומות מיתיות שקורות בהסטוריה של הציור?

לא רק זה:

עירום מסוג שלא נראה במשך מילניום שלם:

בגודל מלא, חינני, ישיר ולחלוטין נמצא.

במשל מאות שנים, עירום היה שווה להשפלה,

... או חוסר מוסר

ויופי היה חשוב,

ועכשיו שנייהם גלויים ונהפכים לאלילים
בתמונה הזו של ונוס, אלת האהבה...

עם החגיגה הזו של גוף האישה והחינניות,

אנשי הרנסאנס ההומניים נכנסים לעידן המודרני.

איקון?

... או קלישאה?

רפרודוקציות רבות מספור הפכו את הסצנה הזו למוכרה להחליא,

שאנחנו כמעט מקווים לראות אותה לוקחת תפנית של מונטי פייתון,

ושוכחים להביט בה בצורה נאותה!

אם היינו עושים זאת, ומביטים מעבר לשלווה והעדינות,

שיווי המשקל הלא קל הזה,

התנועה אחוזת הטירוף הזו,

הקו הקשיח, היציב...

... היינו רואים שהדמות הדקה, המוארכת הזו,

עם השיער השופע

הגיל הצעיר הרחק מהמוצקות של הפיסול הקלאסי...

ושהפנים המלנכוליים, האבסטרקטים האלו,

קרובים יותר לפנים חסרי ההבעה של של דוגמניות העל של היום

מאשר הדמויות הבשריות של ונוס שהיו לפניה.