0:00:13.395,0:00:16.149
הערב אדבר אתכם[br]על יציאה מהארון.

0:00:16.167,0:00:19.289
ולא במובן המקובל,[br]לא רק על הארון ה"הומואי".

0:00:19.904,0:00:21.926
אני חושבת שלכולנו יש ארונות,

0:00:22.233,0:00:25.732
בארון שלכם, אתם אולי אומרים למישהי[br]בפעם הראשונה שאתם אוהבים אותה.

0:00:25.870,0:00:27.955
או מתוודות שאתן בהריון,

0:00:28.144,0:00:29.985
או שיש לכם סרטן

0:00:30.497,0:00:34.258
או כל שיחה קשה אחרת[br]שיש לנו בחיים.

0:00:34.623,0:00:38.272
הארון הוא בסך הכל[br]שיחה קשה.

0:00:38.819,0:00:41.769
ולמרות שנושאי השיחה הזאת[br]עשויים להיות מגוונים מאד,

0:00:41.769,0:00:44.687
החווייה של ההימצאות בתוך הארון[br]והיציאה ממנו

0:00:44.687,0:00:46.267
היא אוניברסלית.

0:00:46.567,0:00:49.512
זה מפחיד,[br]ואנו שונאים את זה,

0:00:49.864,0:00:51.546
ומוכרחים לעשות את זה.

0:00:52.720,0:00:55.768
לפני כמה שנים עבדתי[br]ב"סאות'סייד וולנאט קפה",

0:00:55.768,0:00:57.727
(צחוק)

0:00:57.727,0:00:59.561
מסעדה מקומית בעיר,

0:00:59.561,0:01:04.551
וכשהייתי שם עברתי שלבים[br]של עצימות לסבית מיליטנטית.

0:01:04.551,0:01:06.000
(צחוק)

0:01:06.000,0:01:07.711
לא גילחתי את בתי השחי,

0:01:07.711,0:01:10.445
ציטטתי שירים של אני דיפרנקו[br]כמו מזמורי תפילה,

0:01:11.217,0:01:13.617
ולפי הרישול של המכנסיים הקצרים שלי

0:01:13.617,0:01:16.310
ומתי לאחרונה גילחתי את הראש,

0:01:16.310,0:01:17.702
היו בד"כ מתקילים אותי בשאלה --

0:01:17.702,0:01:19.472
בד"כ זה היה ילד או ילדה:

0:01:19.829,0:01:23.657
"אה... אתה בן או את בת?"

0:01:24.749,0:01:26.909
בשולחן היתה משתררת דומיה מעיקה,

0:01:27.856,0:01:29.763
הייתי חושקת קצת יותר את הלסתות,

0:01:30.173,0:01:32.453
לופתת קצת יותר בזעם[br]את קנקן הקפה,

0:01:33.286,0:01:35.599
האבא היה מסתבך עם העיתון

0:01:35.599,0:01:38.058
והאמא היתה יורה מבט מצמית[br]אל הילד.

0:01:38.331,0:01:41.594
אבל אני הייתי שותקת[br]ורותחת בפנים.

0:01:42.063,0:01:44.079
וזה הגיע לשלב שבו בכל פעם[br]כשהייתי ניגשת לשולחן

0:01:44.086,0:01:46.289
שבו ישב ילד בן 3 עד 10,

0:01:46.289,0:01:47.899
הייתי נכונה לקרב.

0:01:47.899,0:01:49.435
(צחוק)

0:01:49.435,0:01:51.415
וזאת הרגשה איומה.

0:01:51.415,0:01:54.737
הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה[br]אומר משהו,

0:01:55.249,0:01:57.509
שאכנס לשיחה הקשה הזאת.

0:01:57.515,0:01:59.979
אז תוך כמה שבועות[br]זה קרה שוב:

0:01:59.979,0:02:02.528
"אתה בן או את בת?"

0:02:03.090,0:02:04.636
הדממה המוכרת.

0:02:04.845,0:02:06.259
אבל הפעם הייתי מוכנה.

0:02:06.259,0:02:10.898
אני אוציא על השולחן הזה[br]את כל לימודי הנשיות שלי.

0:02:10.898,0:02:12.659
(צחוק)

0:02:12.659,0:02:14.935
הכנתי את כל ציטוטי בטי פרידן,

0:02:14.935,0:02:16.976
את ציטוטי גלוריה סטיינאם,

0:02:16.976,0:02:20.040
אפילו כמה "מונולוגים מהוואגינה",

0:02:20.154,0:02:22.917
אז אני לוקחת נשימה עמוקה[br]ומביטה למטה,

0:02:23.737,0:02:27.988
ומחזירה לי משם מבט[br]ילדה בת 4 בשמלה ורודה.

0:02:27.988,0:02:30.250
לא יריבה אמיתית[br]לדו-קרב פמיניסטי,

0:02:30.250,0:02:32.252
אלא רק ילדה עם שאלה:

0:02:32.678,0:02:34.274
"אתה בן או את בת?"

0:02:34.989,0:02:37.925
אז אני לוקחת עוד נשימה עמוקה,[br]כורעת ברך לידה ואומרת:

0:02:37.925,0:02:40.594
"אני יודעת שזה מבלבל,

0:02:40.594,0:02:42.923
"השיער שלי קצר, כמו של בן,[br]ואני לובשת בגדים של בנים,

0:02:42.923,0:02:44.166
"אבל אני בת,

0:02:44.166,0:02:46.503
"ואת מכירה את זה שלפעמים[br]בא לך ללבוש שמלה ורודה,

0:02:46.503,0:02:48.736
"ולפעמים - את הפיג'מה הנוחה?

0:02:48.736,0:02:51.156
"אז אני יותר בת[br]מהסוג של פיג'מות נוחות."

0:02:51.876,0:02:52.642
(צחוק)

0:02:52.642,0:02:55.802
והילדה הזאת מסתכלת לי[br]ישר בעיניים ואומרת בלי להתבלבל:

0:02:55.802,0:02:57.978
"הפיג'מה שלי סגולה עם דגים.

0:02:57.978,0:02:59.680
"אפשר לקבל פנקייק, בבקשה?"

0:02:59.680,0:03:02.392
(צחוק)

0:03:02.392,0:03:04.229
וזה היה הכל. פשוט ככה:

0:03:04.229,0:03:07.434
"יופי. את בת.[br]מה עם הפנקייק?"

0:03:07.434,0:03:08.555
(צחוק)

0:03:08.555,0:03:13.017
זאת היתה השיחה הקשה[br]הכי קלה שהיתה לי בחיים.

0:03:13.017,0:03:14.315
ומדוע?

0:03:14.315,0:03:18.589
כי ילדת הפנקייק ואני[br]היינו אמיתיות זו עם זו.

0:03:19.154,0:03:20.995
אם כן, כרבים מאיתנו,

0:03:20.995,0:03:22.696
חייתי כבר במספר ארונות,

0:03:22.696,0:03:25.899
ונכון, הקירות שלי היו בד"כ[br]צבועים בצבעי הקשת.

0:03:25.899,0:03:27.708
אבל בפנים, בחושך,

0:03:28.075,0:03:30.210
לא רואים את צבעי הקירות.

0:03:30.210,0:03:33.552
קיימת רק ההרגשה[br]של החיים בארון.

0:03:33.714,0:03:36.726
אז הארון שלי בעצם[br]לא שונה משלך,

0:03:37.184,0:03:38.407
או שלך,

0:03:38.860,0:03:40.074
או שלך.

0:03:40.322,0:03:41.997
נכון. אני יכולה לתת לכם[br]מאה סיבות

0:03:41.997,0:03:44.284
למה לי היה יותר קשה מכם[br]לצאת מהארון,

0:03:44.284,0:03:45.307
אבל הנה העניין:

0:03:45.307,0:03:48.170
קושי איננו דבר יחסי;[br]קשה זה קשה.

0:03:48.435,0:03:49.887
מי מסוגל לומר לי

0:03:49.887,0:03:52.392
שלהסביר למישהו שזה עתה פשטת רגל

0:03:52.392,0:03:54.579
קשה יותר מאשר להסביר למישהו[br]שבגדת בו או בה.

0:03:54.579,0:03:57.152
מי יכול להגיד לי[br]שהיה לו קשה יותר לצאת מהארון

0:03:57.152,0:03:59.914
מאשר לומר לבנו בן החמש[br]שהוא מתגרש.

0:03:59.914,0:04:02.965
אין "קשה יותר";[br]יש רק "קשה".

0:04:03.788,0:04:05.846
עלינו להפסיק להשוות[br]את ה"קשה" שלנו

0:04:05.846,0:04:07.114
עם ה"קשה" של כל אחד אחר

0:04:07.114,0:04:09.116
כדי שנרגיש טוב או רע יותר[br]לגבי הארון שלנו,

0:04:09.116,0:04:13.194
ופשוט להתנחם בעובדה[br]שלכולנו יש "קשה".

0:04:13.194,0:04:16.546
בשלב כזה או אחר בחיים[br]כולנו נמצאים באיזה ארון,

0:04:16.654,0:04:18.294
וזו אולי הרגשה בטוחה,

0:04:18.592,0:04:21.681
או לפחות, בטוחה מאשר השקרים[br]שבצידה השני של הדלת.

0:04:21.792,0:04:23.248
אבל באתי הנה לומר לכם,

0:04:23.504,0:04:25.576
שלא משנה ממה עשויים הקירות שלכם,

0:04:25.576,0:04:29.144
ארון איננו מקום לחיות בו.

0:04:29.907,0:04:33.537
(מחיאות כפיים ותרועות)[br]תודה

0:04:34.009,0:04:36.310
אז מדוע לצאת מארון כלשהו,

0:04:36.310,0:04:37.711
לנהל את השיחה הזאת,

0:04:37.711,0:04:39.271
מדוע זה כה קשה?

0:04:39.863,0:04:41.604
כי זה מלחיץ.

0:04:41.937,0:04:44.217
אנו כה מוטרדים מהתגובה של הזולת,

0:04:44.217,0:04:45.816
וזה מובן.

0:04:46.226,0:04:47.484
האם הוא יתרגז?

0:04:47.484,0:04:48.413
האם היא תתעצב?

0:04:48.413,0:04:49.757
האם תהיה אכזבה?

0:04:49.757,0:04:51.946
נפסיד חבר או חברה? הורה?[br]אהוב או אהובה?

0:04:51.946,0:04:53.835
השיחות האלה גורמות למתח.

0:04:54.628,0:04:56.440
אז בואו נתעכב לרגע על המתח.

0:04:56.810,0:04:59.469
המתח הוא תגובה טבעית של הגוף.

0:05:00.033,0:05:01.902
כשאתם נתקלים במה שנתפש כאיום -

0:05:01.902,0:05:03.146
שימו לב: "נתפש כאיום" -

0:05:03.146,0:05:05.572
ההיפותלמוס משמיע אזעקה,

0:05:05.572,0:05:08.707
והאדרנלין והקורטיזול[br]מתחילים לשצוף בעורקים.

0:05:08.707,0:05:12.326
זהו מוכר כתגובת[br]"קרב או ברח".

0:05:12.326,0:05:14.774
לפעמים תריבו,[br]לפעמים תברחו,

0:05:14.774,0:05:17.450
וזאת תגובה נורמלית לגמרי.

0:05:17.450,0:05:23.057
מקורה בתקופה שבה האיום[br]היה התנפלות של ממותה שעירה.

0:05:23.057,0:05:24.157
הבעיה היא,

0:05:24.157,0:05:27.855
שלהיפותלמוס שלכם אין שום מושג[br]אם רודפת אחריכם ממותה שעירה,

0:05:27.855,0:05:29.463
אם המחשב שלכם קרס,

0:05:29.463,0:05:31.164
אם הופיעו אצלכם המחותנים,

0:05:31.164,0:05:32.486
אם אתם עומדים לקפוץ ממטוס,

0:05:32.486,0:05:34.089
או אם אתם רוצים[br]לספר למישהו אהוב

0:05:34.089,0:05:36.093
שיש לכם גידול במוח.

0:05:36.093,0:05:40.929
ההבדל הוא שממותה שעירה[br]רודפת אחריכם במשך, נגיד, עשר דקות,

0:05:40.929,0:05:44.035
אבל הימנעות מהשיחות הקשות האלה[br]עלולה לארוך שנים,

0:05:44.035,0:05:48.077
והגוף פשוט לא עומד בזה.

0:05:48.077,0:05:53.761
חשיפה כרונית לאדרנלין ולקורטיזול[br]משבשת כמעט כל מערכת בגוף.

0:05:53.761,0:05:57.704
ועלולה להוביל לחרדה, דכאון[br]ומחלת לב, בין היתר.

0:05:57.704,0:06:00.406
כשאתם נמנעים משיחות קשות,

0:06:01.032,0:06:03.072
כשאתם שומרים בסוד[br]את האמת אודות עצמכם,

0:06:03.072,0:06:05.844
אתם בעצם מחזיקים רימון-יד.

0:06:06.395,0:06:10.557
היזכרו בעצמכם לפני 20 שנה.

0:06:10.814,0:06:14.119
לי היה זנב-סוס,

0:06:14.607,0:06:17.258
שמלה חושפת-כתפיים[br]ונעלי עקב גבוה.

0:06:17.258,0:06:19.509
לא הייתי הלסבית הלוחמנית

0:06:19.509,0:06:22.351
שמוכנה להילחם בכל בת ארבע[br]שנכנסת למסעדה.

0:06:22.351,0:06:23.984
(צחוק)

0:06:23.984,0:06:25.462
הייתי קפואה מפחד,[br]

0:06:25.894,0:06:29.392
צנופה בפינת הארון החשוך שלי,

0:06:29.392,0:06:31.199
נאחזת ברימון היד ההומואי שלי

0:06:31.658,0:06:37.259
והכי הפחיד אותי להזיז[br]ולו שריר אחד.

0:06:37.965,0:06:40.006
משפחתי, חברי, זרים גמורים -

0:06:40.006,0:06:42.732
כל חיי השתדלתי[br]לא לאכזב אנשים אלה.

0:06:42.732,0:06:46.058
ואז הפכתי את כל עולמי על פניו.

0:06:46.406,0:06:47.654
בכוונה.

0:06:48.535,0:06:52.178
שרפתי את דפי התסריט[br]שכולנו צייתנו לו תמיד,

0:06:52.178,0:06:53.898
אבל אם לא תיפטרו מרימון היד הזה,

0:06:53.898,0:06:55.444
הוא יהרוג אתכם.

0:06:56.163,0:06:58.458
אחת הפעמים הזכורות ביותר[br]שבהן השלכתי את רימון היד

0:06:58.458,0:06:59.773
היתה בחתונתה של אחותי.

0:06:59.773,0:07:03.036
(צחוק)

0:07:03.036,0:07:04.858
זאת היתה הפעם הראשונה[br]שרבים מהנוכחים

0:07:04.858,0:07:06.297
ידעו שאני לסבית.

0:07:06.297,0:07:07.854
אז כשמילאתי את חובותי כשושבינה,

0:07:07.854,0:07:10.041
בשמלתי השחורה ובנעלי העקב,

0:07:10.602,0:07:14.218
עברתי בין השולחנות עד שהגעתי[br]לשולחן של החברים של הורי,

0:07:14.218,0:07:15.976
אנשים שהכירו אותי שנים.

0:07:16.903,0:07:18.653
ואחרי שיחת-חולין קצרה,

0:07:18.653,0:07:20.307
אחת הנשים צעקה:

0:07:20.307,0:07:21.775
"אני מתה על נייתן ליין!"

0:07:22.898,0:07:26.026
והחלה התחרות מי חבר[br]טוב יותר של הומואים

0:07:26.026,0:07:27.848
"אש, היית פעם ברובע ההומואים?"

0:07:27.848,0:07:30.350
"כן, בעצם. יש לנו חברים בסן-פרנסיסקו."

0:07:30.350,0:07:31.318
"אף פעם לא היינו שם,

0:07:31.318,0:07:33.046
"אבל שמענו שזה 'מאמם'!"

0:07:33.046,0:07:35.151
"אש, את מכירה את אנטוניו,[br]מעצב השיער שלי?

0:07:35.151,0:07:37.911
"הוא ממש טוב,[br]ואף פעם לא אמר שיש לו חברה."

0:07:37.911,0:07:39.664
"אש, מה תכנית הטלוויזיה האהובה עליך?

0:07:39.664,0:07:41.828
"הכי אהובה שלנו היא 'וויל אנד גרייס',

0:07:41.828,0:07:43.472
"את יודעת את מי אנו אוהבים?[br]את ג'ק.

0:07:43.472,0:07:44.798
"אנו הכי אוהבים את ג'ק."

0:07:44.798,0:07:47.313
ואז אחת הנשים הסתבכה,

0:07:47.928,0:07:50.303
אבל היא רצתה נואשות[br]להראות לי את תמיכתה

0:07:50.303,0:07:52.533
ושהיא לצידי,

0:07:52.533,0:07:54.041
אז בסוף היא פלטה,

0:07:54.041,0:07:57.711
"לפעמים בעלי לובש חולצות ורודות."

0:07:57.711,0:08:00.584
(צחוק)

0:08:00.584,0:08:04.219
ובאותו רגע היתה לי ברירה[br]כמו לכל משליכי הרימונים:

0:08:04.521,0:08:07.659
יכולתי לחזור אל החברה שלי[br]ואל שולחן אוהבי ההומאים שלי,

0:08:07.659,0:08:09.550
וללעוג לתגובות שלהם,

0:08:09.950,0:08:11.568
לרדת על הסרבול שלהם

0:08:11.568,0:08:13.130
ועל אי-יכולתם לקפוץ דרך

0:08:13.130,0:08:15.233
חישוקי התקינות הפוליטית ההומואית[br]שהבאתי איתי,

0:08:15.233,0:08:17.315
או להזדהות איתם,

0:08:18.070,0:08:21.796
ולהבין שזה היה אולי[br]אחד הדברים הכי קשים שהם עשו מעודם.

0:08:21.802,0:08:23.001
ההתחלה הזאת,

0:08:23.236,0:08:24.933
זה שהם ניהלו את השיחה הזאת

0:08:25.269,0:08:27.457
היתה היציאה מהארונות שלהם.

0:08:27.457,0:08:30.565
נכון. היה קל להראות להם[br]איפה הם כושלים.

0:08:30.565,0:08:31.711
אבל קשה הרבה יותר

0:08:31.711,0:08:33.113
לפגוש אותם במקום שלהם,

0:08:33.113,0:08:34.942
ולהכיר בכך שהם ניסו,

0:08:34.942,0:08:39.423
ומה כבר אפשר לדרוש ממישהו[br]אם לא לנסות?

0:08:40.234,0:08:42.235
אם אתם רוצים להיות אמיתיים עם מישהו,

0:08:42.235,0:08:45.643
עליכם להיות מוכנים לכך[br]שהוא יהיה אמיתי איתכם.

0:08:45.913,0:08:49.122
שיחות קשות עדיין אינן[br]הצד החזק שלי.

0:08:49.122,0:08:50.888
שאלו כל מי שיצאתי איתם.

0:08:51.094,0:08:52.555
אבל אני משתפרת.

0:08:52.769,0:08:54.741
ואני נוהגת לפי[br]מה שאני אוהבת לכנות

0:08:54.741,0:08:56.363
"שלושת עקרונות ילדת הפנקייק."

0:08:56.363,0:08:57.285
בבקשה,

0:08:58.038,0:08:59.769
ראו את זה דרך משקפיים הומואיים,

0:08:59.769,0:09:02.857
אבל זיכרו שמה שנדרש[br]כדי לצאת מכל ארון

0:09:02.857,0:09:04.462
הוא בעקרון אותו הדבר.

0:09:05.063,0:09:06.086
מס' 1:

0:09:06.343,0:09:08.978
היו אותנטיים,[br]הסירו את השריון, היו עצמכם.

0:09:08.978,0:09:11.103
הילדה במסעדה[br]לא לבשה שריון,

0:09:11.103,0:09:12.830
אבל אני הייתי ערוכה לקרב.

0:09:13.080,0:09:14.958
היפותלמוס מטומטם.

0:09:15.552,0:09:18.048
אם אתם רוצים שמישהו[br]יהיה אמיתי איתכם,

0:09:18.048,0:09:20.753
עליו לדעת שגם אתם[br]עלולים לדמם.

0:09:21.027,0:09:21.866
מס' 2:

0:09:21.866,0:09:23.764
היו ישירים, אימרו את זה,[br]תלשו את הפלסטר.

0:09:23.764,0:09:25.232
אם ברור לך שאת לסבית,

0:09:25.232,0:09:26.723
פשוט אימרי את זה.

0:09:26.723,0:09:28.322
אם את אומרת להורים שלך[br]שאת אולי לסבית,

0:09:28.322,0:09:30.066
הם ייאחזו בתקווה[br]שזה אולי ישתנה.

0:09:30.066,0:09:32.877
אל תטעי בהם אשליה של תקווה.

0:09:32.883,0:09:34.829
(צחוק)

0:09:34.829,0:09:37.589
ומס' 3, וחשוב ביותר:

0:09:37.923,0:09:42.089
(צחוק)

0:09:42.089,0:09:44.174
אל תתנצלי.

0:09:45.582,0:09:47.628
את מבטאת את האמת שלך.

0:09:47.758,0:09:50.896
לעולם אל תתנצלי על כך.

0:09:51.505,0:09:53.828
יש אנשים שאולי ייפגעו.

0:09:53.828,0:09:56.835
אז בטח,[br]התנצלי על מה שעשית.

0:09:56.997,0:10:00.267
אבל לעולם אל תתנצלי[br]על מי שאת.

0:10:00.617,0:10:02.762
ונכון, יש אנשים שיתאכזבו.

0:10:03.136,0:10:04.371
אבל זה עניינם.

0:10:04.371,0:10:05.791
זה לא באחריותך.

0:10:05.902,0:10:08.285
מדובר בציפיות שלהם ממך[br]ולא בציפיות שלך.

0:10:08.285,0:10:12.257
זהו הסיפור שלהם,[br]לא שלך.

0:10:12.813,0:10:16.651
הסיפור היחיד שחשוב[br]הוא זה שאת רוצה לכתוב.

0:10:17.151,0:10:19.960
אז כשתמצאו את עצמכם שוב[br]בארון, בחושך מצריים,

0:10:19.960,0:10:21.311
כשאתם לופתים רימון-יד,

0:10:21.311,0:10:24.224
זיכרו: כולנו היינו במצב הזה.

0:10:24.224,0:10:26.383
ואולי תרגישו נורא לבד,

0:10:26.383,0:10:27.350
אבל אינכם לבד.

0:10:27.852,0:10:31.710
ברור לנו שזה קשה,[br]אבל חשוב לנו שתצאו אלינו,

0:10:31.710,0:10:34.100
ולא משנה ממה עשויים הקירות שלכם.

0:10:34.100,0:10:35.635
כי אני מבטיחה לכם

0:10:35.635,0:10:37.991
שיש אחרים שמציצים[br]מחורי המנעול של ארונותיהם

0:10:37.991,0:10:40.358
ומחכים לנפש האמיצה הבאה[br]שתעז לפתוח לרווחה את הדלת.

0:10:40.358,0:10:41.808
אז היו אתם האמיצים

0:10:42.326,0:10:44.871
והראו לעולם שאנו[br]גדולים יותר מהארונות שלנו,

0:10:45.192,0:10:49.951
ושהארון איננו מקום[br]שאדם יכול באמת לחיות בו.

0:10:50.424,0:10:52.222
תודה, בולדר,[br]ערב נעים לכם.

0:10:52.222,0:10:56.552
(מחיאות כפיים ותרועות)