WEBVTT 00:00:03.580 --> 00:00:06.190 אמנות... 00:00:06.190 --> 00:00:07.570 בסימן שאלה 00:00:09.910 --> 00:00:11.250 גבר 00:00:11.250 --> 00:00:13.070 אשה 00:00:13.070 --> 00:00:16.730 וילון צמחייה עשיר 00:00:18.170 --> 00:00:20.340 ציור של מנה 00:00:21.160 --> 00:00:26.590 ממבט ראשון נראה לנו שזוהי גירסא עירונית של אדם וחוה... 00:00:26.590 --> 00:00:30.290 או של פלירטוט ביער. 00:00:32.060 --> 00:00:33.860 אבל כל זה נראה מזוייף! 00:00:33.860 --> 00:00:38.240 במקום לבטא משיכה, בני הזוג נראים חסרי הבעה. 00:00:38.240 --> 00:00:44.690 במקום גן עדן על פני אדמה או של הטבע, רואים צמחים בעציץ, בדירה בפריס. 00:00:44.690 --> 00:00:47.950 גם הציור לעיתים אינו אלא רישום... 00:00:51.670 --> 00:00:55.700 נראה שמאנה נהנה לרמות אותנו: 00:00:56.870 --> 00:01:00.900 במקום לגרום לנו לראות דימוי ארוטי עשוי היטב,... 00:01:00.900 --> 00:01:02.900 ...הוא מציג בפנינו זוג נשוי... 00:01:02.900 --> 00:01:05.200 ..."על סף התמוטטות עצבים". 00:01:06.780 --> 00:01:12.000 ובכן, עבור מאנה מה כל כך מעניין במצבם הנפשי של בני הזוג הפריזאי הזה? 00:01:12.000 --> 00:01:17.380 כותרת: ממבט של אשה לציור מודרני" 00:01:20.140 --> 00:01:24.500 חלק ראשון: "פנטזיות גבריות". 00:01:26.870 --> 00:01:31.290 ציור זה הוא קודם כל היסטוריה של ניגוד שלא ניתן לפיוס. 00:01:31.290 --> 00:01:37.070 מלפנים, האשה, יפה, נחשקת, ואלגנטית להפליא. 00:01:37.070 --> 00:01:40.100 במחוך אפור ושמלת קפלים, 00:01:40.100 --> 00:01:43.670 יש בה משהו מהסירנה או סרטן נהרות בתוך השריון שלו. 00:01:43.670 --> 00:01:48.900 שלבי הספסל, מגינים עליה מה"ג'ונגל" שבדירה... 00:01:49.880 --> 00:01:53.100 ומהסטיר העירוני שמוצא בה מחסה. 00:01:53.100 --> 00:02:00.470 גבר זה, מאנה עשה הכל כדי שהוא ייראה צייתן, משני, ולא מזיק. 00:02:00.470 --> 00:02:02.030 אריה בכלוב, 00:02:02.030 --> 00:02:03.480 מכווץ תחת קצה המסגרת, 00:02:03.480 --> 00:02:06.580 הוא מתחנן לתשומת לב של אשה-ספינקס. 00:02:07.500 --> 00:02:10.470 הסיגר בקושי דלוק נראה שברירי ומבויש... 00:02:10.470 --> 00:02:14.390 מול השמשיה 00:02:15.900 --> 00:02:19.320 ...זוהי מנוסה מבוהלת! 00:02:19.320 --> 00:02:21.540 הנחמה היחידה, התקווה היחידה באמצע הציור 00:02:21.540 --> 00:02:24.620 באמצע הדרך בין שני העולמות: 00:02:24.620 --> 00:02:29.400 יד שמאל ללא כפפה, שהוא מנסה להתקרב אליה בביישנות 00:02:29.400 --> 00:02:34.300 לזה מתווספת דינמיקה אחרת שנעה משמאל לימין. 00:02:37.060 --> 00:02:42.550 הצד הנשי: פרחים, עלווה עדינה, צבעים חדים. 00:02:42.550 --> 00:02:47.980 הצד הגברי: גוונים יותר כהים, עלים גדולים ואלימים. 00:02:47.980 --> 00:02:51.940 הכלי מחרסינה מאפיין את האשה: כחול, לבן וורוד! 00:02:55.300 --> 00:03:00.350 צמוד אליו, כלי החימר, עם החתימה של מאנה, מאפיין את הגבר. 00:03:00.780 --> 00:03:05.440 זר זה מבטא את המגנטיות של התשוקה 00:03:05.440 --> 00:03:09.210 פרחים ורודים אלה מזכירים את צבע השפתיים ; 00:03:09.210 --> 00:03:12.470 האישונים מאריכים את המבט ; 00:03:12.470 --> 00:03:16.670 שני הורדים האדומים מעוררים את התשוקה. 00:03:24.640 --> 00:03:28.170 על רקע של הצמחיה גם היד נהפכת לפרח 00:03:28.170 --> 00:03:30.170 האשה מודעת לתופעות אלו 00:03:30.170 --> 00:03:38.330 באמצעות הלבוש והאיפור היא מחקה את הטבע על מנת להעצים את קסמיה . 00:03:38.330 --> 00:03:40.520 אבל זו בעיקר התשוקה הגברית המתוסכלת 00:03:40.520 --> 00:03:46.430 שנותנת לפרחים, לעיקולים וליד 00:03:46.430 --> 00:03:48.300 את האון הארוטי של אשה שלמה... 00:03:51.760 --> 00:03:55.300 * חלק 2: חזון חדש של האשה * 00:03:56.670 --> 00:03:58.180 במאה שלפני מאנה, 00:03:58.180 --> 00:04:03.570 פראגונרד עושה אידיאליזציה של המפגש בין בני האצולה הנאהבים בטבע 00:04:03.570 --> 00:04:06.930 כמו בחממה, האשה בצד של הורדים... 00:04:06.930 --> 00:04:09.310 ...והגבר בצד היער. 00:04:09.310 --> 00:04:12.400 אבל הקיר הנמוך שמפריד ביניהם, ניתן לעבוד דרכו; 00:04:12.400 --> 00:04:15.740 חיבוק מלא תשוקה עשוי לבוא לאחר מכן... 00:04:15.740 --> 00:04:19.400 עבור מאנה העירוני, "כל זה עבר זמנו":... 00:04:20.800 --> 00:04:23.270 פריס ופרבריה, "זה המקום שבו הדברים קורים"! 00:04:25.110 --> 00:04:28.960 בפורטרט שלו של סוחרי האופנה, האדון והגברת ז'יל גיימט, 00:04:28.960 --> 00:04:32.660 מאנה מתעניין בדפוס החדש של מערכת יחסים בין גברים לנשים בעיר. 00:04:33.900 --> 00:04:37.520 הנישואין לעיתים קרובות אינם אלא פסאדה, במיוחד במשפחת מאנה. 00:04:38.530 --> 00:04:41.710 כאן הנוקשות של האב מסגירה את סוד העגבת 00:04:41.710 --> 00:04:46.420 מחלת המין המדבקת שממנה גם הצייר מת. 00:04:47.900 --> 00:04:50.500 אין כאן אידיאליזציה של הטבע. 00:04:51.610 --> 00:04:54.270 בניגוד לספסל בגן זה של מונה. 00:04:54.270 --> 00:04:58.400 מאנה מסיר את הפרספקטיבה,ומכסה את האופק. 00:04:58.920 --> 00:05:01.070 דמות האשה משתנה 00:05:01.070 --> 00:05:04.700 אצל קורבה, נשים הן יצורים לא מושלמים שמשחקות עם חיות 00:05:04.700 --> 00:05:07.700 בהמתנה ל "גבר, אמיתי !" שיופיע 00:05:08.040 --> 00:05:11.680 אצל מאנה הן קיימות בזכות עצמן 00:05:12.140 --> 00:05:16.180 הן אלו שלהן החיות נשמעות. 00:05:24.970 --> 00:05:31.360 וכאשר מופיע גבר, הוא לעיתים קרובות נדחק לשוליים,נשכח... 00:05:31.360 --> 00:05:35.260 כאשר דמויות הנשים נחתכות,, 00:05:35.260 --> 00:05:41.410 יש מעט מהרגליים, זרועות,שוקיים זה כל מה שהגבר מרחוק יוכל להסתפק בו. 00:05:41.410 --> 00:05:45.670 מדאם גיימה היא אחת הנשים האלו שמענינות את מאנה: 00:05:46.470 --> 00:05:49.640 היא עצמאית בעלת ביטחון עצמי 00:05:49.640 --> 00:05:53.650 שמעניק לה מעמדה " כיזמית אופנה". 00:05:57.360 --> 00:06:01.650 "חלק 3. נשים בציור המודרני" 00:06:02.350 --> 00:06:04.810 באמצעות הנשים מאנה ממציא אמנות חדשה 00:06:04.810 --> 00:06:10.190 שמשחקת עם ציפיות התשוקה של הצופה. 00:06:10.910 --> 00:06:16.400 בציור "בסירה עם נאנה", אנו נשארים מחוץ לסצינה. 00:06:16.400 --> 00:06:21.110 אבל מבטו של הגבר מאותת לנו שאנחנו מפריעים... 00:06:21.110 --> 00:06:27.550 ומבטה של השחקנית מראה לנו את המחזר שלה. 00:06:28.590 --> 00:06:31.180 בציור "החממה" ו"הבר בפולי ברג'ר",... 00:06:31.180 --> 00:06:35.180 הצופה נכנס לתמונה כמו מבעד למראה " 00:06:35.180 --> 00:06:37.840 מדאם גיימט מתעלמת מאיתנו כמו גם מבעלה. 00:06:37.840 --> 00:06:42.990 הוא ואנחנו נעשים כך כפילים שמאוחדים באותו קסם. 00:06:43.620 --> 00:06:47.480 ו"בבר" הגבר שנשקף מהמראה שמאחורי האשה,... 00:06:47.480 --> 00:06:53.150 ... הוא אנחנו ! ,,,אחוזים בחטא המביש של המלכודת! 00:06:53.150 --> 00:06:55.990 או, מבט של סלידה זה שנשלח אלינו, 00:06:55.990 --> 00:07:01.280 הוא גם זה שמשליך את הציור של מאנה על הצופים שלו. 00:07:01.280 --> 00:07:06.510 באופן מסורתי, הצייר מבקש לטשטש את פני השטח של בד הציור על-ידי עיצוב הגוף... 00:07:06.520 --> 00:07:09.440 .. ועל-ידי העמקת הרקע 00:07:09.440 --> 00:07:13.290 מאנה, לעומת זה משחק על צידו השטוח של הציור: 00:07:13.290 --> 00:07:15.590 הפחתת העומק 00:07:16.750 --> 00:07:22.510 אנכית ואופקית, שמזכיר את המרקם של בד הציור 00:07:24.860 --> 00:07:29.740 תבליטים יותר פראיים וצדדים 00:07:29.740 --> 00:07:33.510 מנוגדים עם התחושה של "לא גמור". 00:07:36.510 --> 00:07:42.350 הציור שלו כופה כך יותר בחוזקה את מה שעל הצופה לראות: 00:07:42.350 --> 00:07:49.590 אי אפשר להתענג אל מול מנעמי הבשר ולהתיימר שמסתכלים בכפתור.. 00:07:49.590 --> 00:07:54.680 הציור נעשה יותר ריבוני: הוא מעביר את מה שהוא החליט למסור. 00:07:55.410 --> 00:08:01.190 שבו, גב' גיימט, אינה רק מוזה של אופנה , היא גם אלגוריה של הציור המודרני. 00:08:01.190 --> 00:08:09.220 היא מציתה את תשוקותינו, עד כדי כך שהיא מעוררת בנו את החשק לגעת בה ,... 00:08:09.220 --> 00:08:14.930 אבל זה כדי להוליכנו חזרה לפני השטח של הציור. 00:08:16.030 --> 00:08:20.040 הוא משכיל לערבב מלאכותיות ושטחיות : 00:08:20.040 --> 00:08:25.770 זוהי המלכודת שמאנה, ומדאם גיימה פורשים לפני הצופים שלהם, 00:08:25.770 --> 00:08:30.190 שמושכת ודוחה בו זמנית.. 00:08:30.190 --> 00:08:34.480 הפרק הבא: לידת ונוס של בוטיצ'לי - האם אתה באמת מכיר אישה זו? 00:08:34.480 --> 00:08:40.450 מידע נוסף: www.canal-educatif.fr 00:08:40.850 --> 00:08:43.850 כתיבה ובימוי: 00:08:43.850 --> 00:08:46.810 הופק ע י: 00:08:46.810 --> 00:08:49.800 יועץ מדעי: 00:08:49.800 --> 00:08:53.110 הסרט הזה קיים בזכות התמיכה של נותני חסות (למה לא אתה?), ומשרד התרבות 00:08:53.110 --> 00:08:55.880 קריינות מקצועית: 00:08:55.880 --> 00:08:58.850 מונטאז' , וגרפיקת וידאו: 00:08:58.850 --> 00:09:01.850 סאונד והקלטת קול מסונכרן 00:09:01.850 --> 00:09:04.950 בחירת מוסיקה 00:09:04.950 --> 00:09:07.850 מוסיקה 00:09:07.850 --> 00:09:11.210 תודה 00:09:11.210 --> 00:09:13.210 הפקה של CED