אמנות...

בסימן שאלה

גבר

אשה

וילון צמחייה עשיר

ציור של מנה

ממבט ראשון נראה לנו שזוהי גירסא עירונית של אדם וחוה...

או של פלירטוט ביער.

אבל כל זה נראה מזוייף!

במקום לבטא משיכה, בני הזוג נראים חסרי הבעה.

במקום גן עדן על פני אדמה או של הטבע, רואים צמחים בעציץ, בדירה בפריס.

גם הציור לעיתים אינו אלא רישום...

נראה שמאנה נהנה לרמות אותנו:

במקום לגרום לנו לראות דימוי ארוטי עשוי היטב,...

...הוא מציג בפנינו זוג נשוי...

..."על סף התמוטטות עצבים".

ובכן, עבור מאנה מה כל כך מעניין במצבם הנפשי של בני הזוג הפריזאי הזה?

כותרת: ממבט של אשה לציור מודרני"

חלק ראשון: "פנטזיות גבריות".

ציור זה הוא קודם כל היסטוריה של ניגוד שלא ניתן לפיוס.

מלפנים, האשה, יפה, נחשקת, ואלגנטית להפליא.

במחוך אפור ושמלת קפלים,

יש בה משהו מהסירנה או סרטן נהרות בתוך השריון שלו.

שלבי הספסל, מגינים עליה מה"ג'ונגל" שבדירה...

ומהסטיר העירוני שמוצא בה מחסה.

גבר זה, מאנה עשה הכל כדי שהוא ייראה צייתן, משני, ולא מזיק.

אריה בכלוב,

מכווץ תחת קצה המסגרת,

הוא מתחנן לתשומת לב של אשה-ספינקס.

הסיגר בקושי דלוק נראה שברירי ומבויש...

מול השמשיה

...זוהי מנוסה מבוהלת!

הנחמה היחידה, התקווה היחידה באמצע הציור

באמצע הדרך בין שני העולמות:

יד שמאל ללא כפפה, שהוא מנסה להתקרב אליה בביישנות

לזה מתווספת דינמיקה אחרת שנעה משמאל לימין.

הצד הנשי: פרחים, עלווה עדינה, צבעים חדים.

הצד הגברי: גוונים יותר כהים, עלים גדולים ואלימים.

הכלי מחרסינה מאפיין את האשה: כחול, לבן וורוד!

צמוד אליו, כלי החימר, עם החתימה של מאנה, מאפיין את הגבר.

זר זה מבטא את המגנטיות של התשוקה

פרחים ורודים אלה מזכירים את צבע השפתיים ;

האישונים מאריכים את המבט ;

שני הורדים האדומים מעוררים את התשוקה.

על רקע של הצמחיה גם היד נהפכת לפרח

האשה מודעת לתופעות אלו

באמצעות הלבוש והאיפור היא מחקה את הטבע על מנת להעצים את קסמיה .

אבל זו בעיקר התשוקה הגברית המתוסכלת

שנותנת לפרחים, לעיקולים וליד

את האון הארוטי של אשה שלמה...

* חלק 2: חזון חדש של האשה *

במאה שלפני מאנה,

פראגונרד עושה אידיאליזציה של המפגש בין בני האצולה הנאהבים בטבע

כמו בחממה, האשה בצד של הורדים...

...והגבר בצד היער.

אבל הקיר הנמוך שמפריד ביניהם, ניתן לעבוד דרכו;

חיבוק מלא תשוקה עשוי לבוא לאחר מכן...

עבור מאנה העירוני, "כל זה עבר זמנו":...

פריס ופרבריה, "זה המקום שבו הדברים קורים"!

בפורטרט שלו של סוחרי האופנה, האדון והגברת ז'יל גיימט,

מאנה מתעניין בדפוס החדש של מערכת יחסים בין גברים לנשים בעיר.

הנישואין לעיתים קרובות אינם אלא פסאדה, במיוחד במשפחת מאנה.

כאן הנוקשות של האב מסגירה את סוד העגבת

מחלת המין המדבקת שממנה גם הצייר מת.

אין כאן אידיאליזציה של הטבע.

בניגוד לספסל בגן זה של מונה.

מאנה מסיר את הפרספקטיבה,ומכסה את האופק.

דמות האשה משתנה

אצל קורבה, נשים הן יצורים לא מושלמים שמשחקות עם חיות

בהמתנה ל "גבר, אמיתי !" שיופיע

אצל מאנה הן קיימות בזכות עצמן

הן אלו שלהן החיות נשמעות.

וכאשר מופיע גבר, הוא לעיתים קרובות נדחק לשוליים,נשכח...

כאשר דמויות הנשים נחתכות,,

יש מעט מהרגליים, זרועות,שוקיים זה כל מה שהגבר מרחוק יוכל להסתפק בו.

מדאם גיימה היא אחת הנשים האלו שמענינות את מאנה:

היא עצמאית בעלת ביטחון עצמי

שמעניק לה מעמדה " כיזמית אופנה".

"חלק 3. נשים בציור המודרני"

באמצעות הנשים מאנה ממציא אמנות חדשה

שמשחקת עם ציפיות התשוקה של הצופה.

בציור "בסירה עם נאנה", אנו נשארים מחוץ לסצינה.

אבל מבטו של הגבר מאותת לנו שאנחנו מפריעים...

ומבטה של השחקנית מראה לנו את המחזר שלה.

בציור "החממה" ו"הבר בפולי ברג'ר",...

הצופה נכנס לתמונה כמו מבעד למראה "

מדאם גיימט מתעלמת מאיתנו כמו גם מבעלה.

הוא ואנחנו נעשים כך כפילים שמאוחדים באותו קסם.

ו"בבר" הגבר שנשקף מהמראה שמאחורי האשה,...

... הוא אנחנו ! ,,,אחוזים בחטא המביש של המלכודת!

או, מבט של סלידה זה שנשלח אלינו,

הוא גם זה שמשליך את הציור של מאנה על הצופים שלו.

באופן מסורתי, הצייר מבקש לטשטש את פני השטח של בד הציור על-ידי עיצוב הגוף...

.. ועל-ידי העמקת הרקע

מאנה, לעומת זה משחק על צידו השטוח של הציור:

הפחתת העומק

אנכית ואופקית, שמזכיר את המרקם של בד הציור

תבליטים יותר פראיים וצדדים

מנוגדים עם התחושה של "לא גמור".

הציור שלו כופה כך יותר בחוזקה את מה שעל הצופה לראות:

אי אפשר להתענג אל מול מנעמי הבשר ולהתיימר שמסתכלים בכפתור..

הציור נעשה יותר ריבוני: הוא מעביר את מה שהוא החליט למסור.

שבו, גב' גיימט, אינה רק מוזה של אופנה , היא גם אלגוריה של הציור המודרני.

היא מציתה את תשוקותינו, עד כדי כך שהיא מעוררת בנו את החשק לגעת בה ,...

אבל זה כדי להוליכנו חזרה לפני השטח של הציור.

הוא משכיל לערבב מלאכותיות ושטחיות :

זוהי המלכודת שמאנה, ומדאם גיימה פורשים לפני הצופים שלהם,

שמושכת ודוחה בו זמנית..

הפרק הבא: לידת ונוס של בוטיצ'לי - האם אתה באמת מכיר אישה זו?

מידע נוסף: www.canal-educatif.fr

כתיבה ובימוי:

הופק ע י:

יועץ מדעי:

הסרט הזה קיים בזכות התמיכה של נותני חסות (למה לא אתה?), ומשרד התרבות

קריינות מקצועית:

מונטאז' , וגרפיקת וידאו:

סאונד והקלטת קול מסונכרן

בחירת מוסיקה

מוסיקה

תודה

הפקה של CED