0:00:05.433,0:00:07.339
אמנות...

0:00:07.339,0:00:11.091
בסימן שאלה

0:00:11.091,0:00:13.461
הירח,

0:00:13.461,0:00:16.062
כנסייה

0:00:16.062,0:00:20.510
עץ ברוש,

0:00:20.510,0:00:24.192
ציור של ואן גוך

0:00:24.192,0:00:28.845
לילה כפרי שקט?

0:00:28.845,0:00:29.659
אבל

0:00:29.659,0:00:38.167
הרגיעה נראית בלתי אפשרית מתחת לשמיים הזועפים,

0:00:38.167,0:00:42.161
ואן גוך צייר נוף ליילי זה במוסד לחולי נפש

0:00:42.161,0:00:45.982
שנה לפני שהתאבד.

0:00:45.982,0:00:50.026
הזעקה המרדנית של גאון שהקדים את זמנו?

0:00:50.026,0:00:54.295
בעוד בני דורו נכנעים לאורות הכרך,

0:00:54.295,0:00:59.135
ואן גוך בורח מפריס ומציג בפנינו חלום אורבני לחוץ:

0:00:59.135,0:01:02.196
נברח לנו ונמצא שחרור בשיגעון האמנות, (טון אירוני)

0:01:02.196,0:01:06.576
ונתחבר לתענוגות השקטים של חיי הכפר.(טון אירוני)

0:01:06.576,0:01:16.014
האם טירופו של ליל הכוכבים לא נועד אלא כדי להסתיר חזון ריאקציונרי?

0:01:20.037,0:01:26.547
ואן גוך: לילה של כוכבים - לילה משנה צורה

0:01:26.547,0:01:29.802
חלק 1 : טירוף מתוכנן היטב

0:01:29.802,0:01:33.058
האם תמונה זו לא תהיה אלא ביטוי ספונטני של הדמנציה?

0:01:33.058,0:01:35.704
הבה וניזהר משיפוט מהיר:

0:01:35.704,0:01:43.404
ואן גוך צייר את הלילה שלו בשנת 1889,בתקופה שאסטרונומיית חובבים היתה עיסוק פופולרי שתורגל באמצעות מדריכים להמונים,

0:01:43.404,0:01:48.811
מצוירים הודות לכל הצילומים הראשונים של השמים.

0:01:48.811,0:01:52.413
ספירלה זו היא בהשראת ערפיליות אמיתיות:

0:01:52.413,0:01:56.820
ונוס, שהשלימה את המחזור שלה היתה זוהרת במיוחד באותה שנה

0:01:56.820,0:02:00.325
והירח הוא כזה שהצייר יכול היה לראות מהחדרון שלו...

0:02:00.325,0:02:05.038
...שחר ה-25 במאי 1889...

0:02:05.038,0:02:09.162
מאידך, מתחת לחלונו, ואן גוך לא הבחין אלא בשטח מגודר

0:02:09.162,0:02:11.878
הוא מצייר לכן נוף פיקטיבי

0:02:11.878,0:02:15.146
שלו הוא מוסיף את הברוש, ואת מגדל הפעמון של הכפר,

0:02:15.146,0:02:17.894
שיוצרים אפקט של עומק

0:02:17.894,0:02:21.677
ומארגנים את התמונה.

0:02:21.677,0:02:27.341
וגם הספירלה הסוערת עוזרת לזהות את נקודת המגוז, ישר בנקודת האיזון,.

0:02:27.341,0:02:29.675
אם הטירוף לא נמצא בקומפוזיציה,

0:02:29.675,0:02:36.145
האם אינו במשיחת המכחול, האכזרית והתוססת?

0:02:36.145,0:02:42.341
בחפזונו ואן גוך אפילו לא דאג לכיסוי בד הציור!

0:02:42.341,0:02:47.259
במציאות, משיכת המכחול מחזקת את הקונטרסט בין שני צידי התמונה.

0:02:47.259,0:02:54.145
בחלק התחתון, כל בית מוקף בשחור, כמו בזכוכית צבעונית,

0:02:54.145,0:02:59.440
והעצים רשומים ככדורי צמר עבים.

0:02:59.440,0:03:03.030
ולאדמה יש מוצקות של מיומנות.

0:03:03.030,0:03:08.662
השמים לעומת זאת זורמים ושוטפים, כמו להקת דגים.

0:03:08.662,0:03:14.542
אור הכוכבים מתפשט בגלים קונצנטריים.

0:03:14.542,0:03:20.038
ההמולה של הציור יותר מחושבת מאשר ספונטנית, עם ההתנגדות של שני כוחות:

0:03:20.038,0:03:22.891
-המוצק והמוחשי של האדמה

0:03:22.891,0:03:26.808
-והדינמי והגלי של השמיים

0:03:26.808,0:03:34.421
הגשר בין השניים, הוא ברוש זה, דביק כזפת ונמרץ כמו להבה.

0:03:34.421,0:03:38.421
מדוע ואן גוך מכניס כל זאת לתוך לילה כפרי שקט?

0:03:43.871,0:03:44.663
חלק 2 : ליל סכנה או לילה של אמונה?

0:03:44.663,0:03:45.455
לפני שנדון בצורת הלילה

0:03:45.455,0:03:46.671
בשמים זרועי כוכבים,...

0:03:46.671,0:03:52.370
... ואן גוך מתעניין ברגע השחרור שבו האנשים משתחררים מעבודתם..

0:03:52.370,0:04:00.884
איזה ניגוד לציירי אוונגרד שמהללים את התנועה והאורות של שעות הפנאי העירוניים!

0:04:00.884,0:04:03.790
בואן גוך מתהפכות היוצרות:

0:04:03.790,0:04:07.221
זוהי ארוחה אפרפרה של איכרים שהפכה אצילית...

0:04:07.221,0:04:11.318
... בעוד העיר הנוצצת מעוררת התבהמות.

0:04:11.318,0:04:13.769
עצובה וגסה ממבט ראשון...

0:04:13.769,0:04:18.306
... זו ארוחה שבה מחליפים מבטים ודיבורים...

0:04:18.306,0:04:23.272
תחת אור מנחם ומהלל את המנוחה שזכו בה לאחר המאמץ.

0:04:23.272,0:04:29.506
המשפחה מאוחדת כמו בתים אלה שמרוכזים סביב מגדל פעמון יחיד, סמל של האמונה הנוצרית.

0:04:29.506,0:04:34.252
חגיגה זו של מכובדותם של האיכרים, ואן גוך לא המציא אותה

0:04:34.252,0:04:37.591
הוא משאיל זאת מז'אן-פרנסואה מילה שאותו העריץ.

0:04:37.591,0:04:43.551
ב "ל'אנג'לוס", הערב כבר היה זמן של להט ואחוד עם האדמה.

0:04:43.551,0:04:48.290
לעומת זאת ואן גוך ממציא ייצוג של העיר שהופך כמעט לגיהינום .

0:04:48.290,0:04:57.273
ב"אולם הנשפים בארל", שפע של אורות קודרים מחליפים את האור המאחד.

0:04:57.273,0:05:04.874
כל רקדנית נראית אבודה בתוך קהל קאוטי והיסטרי.

0:05:04.874,0:05:09.809
בקפה שפתוח כל הלילה, האווירה היא של חמרמורת .

0:05:09.809,0:05:15.618
הצבעים המשלימים אדום וירוק יוצרים אווירה סרקאסטית,

0:05:15.618,0:05:18.854
שולחן ביליארד החליף את השולחן המשפחתי החסוד:

0:05:18.854,0:05:23.256
הלהיטות של המשחק הורסת את האנרגיות ואת החיבור האנושי.

0:05:23.256,0:05:29.703
דחויים בארבע פינות השולחן, האלכוהוליסטים כושלים כאן, כמו עש שנלכד על ידי

0:05:29.703,0:05:34.310
3 השמשות המזויפות ,המאכלות ושורפות.

0:05:34.310,0:05:40.742
בציורים אלה, ואן גוך כנראה מגייס טכניקה של גלופות־עץ יפניות כדי להציג את צביעותם של החיים המודרניים.

0:05:40.742,0:05:45.057
העצמה הרגשית של ההקפים הכהים,

0:05:45.057,0:05:48.590
צירופים אכזרים בין משטחים שונים,

0:05:48.590,0:05:54.368
ניגוד צבעים משלימים בהירים,

0:05:54.368,0:06:04.726
בחיקוי הבלותי, ואור כוזב של העיר, זה הזמן שואן גוך יוצא להתנגד לסדר ולנצח של "שמיים זרועי כוכבים."

0:06:04.726,0:06:07.920
אבל זה לא נצחון ידוע מראש.

0:06:07.920,0:06:10.356
למרות השמים האיתנים,

0:06:10.356,0:06:13.032
הכוכבים הם בסופו של דבר חיוורים ואוויליים...

0:06:13.032,0:06:17.893
. .מול הברק השנון של אורות הרחוב שמשתקפים במים.

0:06:17.893,0:06:21.854
ואן גוך מגלה את התופעה של "זיהום האור":

0:06:21.854,0:06:25.168
אור מלאכותי שמונע מאיתנו לראות את הכוכבים

0:06:25.168,0:06:33.308
ופולש אפילו לסביבות הערים, היא מכריזה על חלקת כפר נוספת שעומדת להיבלע

0:06:33.308,0:06:41.985
בצורת מונטג' של לוויין נאסא שממומש 100 שנים מאוחר יותר האדמה נראית כמו שמיים זרועי כוכבים.

0:06:41.985,0:06:46.559
למען הנסיון השני שלו ואן גוך עוזב את ארל כדי לתפוס מחסה בכפר...

0:06:46.559,0:06:50.674
ומשנה לחלוטין את טכניקת המפתח שלו .

0:06:50.674,0:06:54.620
האדמה מקבלת את היציבות המתמשכת של השמים,

0:06:54.620,0:06:58.742
בעוד שהשמיים זרועי הכוכבים שואלים מהאורות המלאכותיים המודרניים...

0:06:58.742,0:07:04.609
את החדות המתנפצת שלהם, ואת גלי האנרגיה שלהם.

0:07:04.609,0:07:10.887
התוצאה היא מרהיבה אך באמת מוגזמת : זה מידרדר לטירוף בלתי מרוסן!

0:07:10.887,0:07:15.117
למה היה קשה לואן גוך להלל גם את עוצמתם של השמים ?

0:07:15.117,0:07:19.117
-האם זה כל כך נורא לשכוח את הכוכבים ?

0:07:22.929,0:07:25.780
פרק 3: הלילה מכה חזרה

0:07:25.780,0:07:28.632
מלבד ואן-גוך, שמיים זרועי כוכבים תמיד ריתקו משום שהם מציעים שתי חוויות בסיסיות:

0:07:28.632,0:07:31.145
של היפה, והנשגב.

0:07:31.145,0:07:39.496
חוויית האחדות עם השמיים, היא זו של קמרון גדול, יפה בגלל היותו בעל אותה איכות של סדר ושלמות.

0:07:39.496,0:07:42.277
כשהם נראים מרחוק , הכוכבים זוהרים ונצחיים

0:07:42.277,0:07:47.417
נראים רחוקים לגמרי מעולמנו החדגוני והמוכה שבו הכל משתנה ונפגם!

0:07:47.417,0:07:54.840
למרות שחזון נאיבי זה טואטא על-ידי הפיזיקה המודרנית, השאיפה הפואטית לשלמות מתקיימת.

0:07:54.840,0:08:01.694
ואן גוך רואה בשמיים מפה גאוגרפית ובמוות מעבורת חלל.

0:08:01.694,0:08:09.081
מראה הכוכבים גורם לי גם לחלום פשוט כי הנקודות השחורות מייצגות את הערים והכפרים שעל המפה הגיאוגרפית.

0:08:09.081,0:08:14.674
זה לא נראה בלתי אפשרי שהכולרה והסרטן, יהיו אמצעי תחבורה שמיימים כמו

0:08:14.674,0:08:21.913
סירות קיטור, אוטובוס ורכבת הם על פני האדמה.

0:08:21.913,0:08:25.415
שני הלילות שלו הם יורשיהם של החזון הזה:

0:08:25.415,0:08:35.594
הראשון שבו השמים נראים כמו מבנה אלוהי סולידי,[br]והכוכבים בסכמטיות הישנה שלהם.

0:08:35.594,0:08:44.761
והשני, שבו הברוש, עץ של בתי קברות,[br]מעורר למוות זה שמאפשר לנו לנסוע מן הארץ אל האור השמימי.

0:08:44.761,0:08:51.513
אבל היא גם מעוררת חוויה יותר מודרנית של שמיים,[br]שקשורה הפעם בתחושה של האינסופי והבלתי מוגבל.

0:08:51.513,0:08:59.080
ביקום מוסיקלי, התפאורה של חליל הקסם של מוצרט[br]גורמת תמיד להד של קימרון שמימי.

0:08:59.080,0:09:04.617
אבל הקרשנדו של מלכת הלילה מספק את הריגוש של הנשגב,[br]אשר אינו מגיע מתחושת הסדר, אלא

0:09:04.617,0:09:12.199
מתחושת הקטנות שלנו שלא מאפשרת להתמודד עם תופעות שאין להן מידה.

0:09:12.199,0:09:25.047
ובארכיטקטורה, אטיין-לואי בולה מתכנן מבנה קבורה ענק ומחורר על מנת להגביל את זוהר הכוכבים ולהחזיר את האנשים למידות של נמלים.

0:09:25.047,0:09:27.955
כדי להגביל את זוהר הכוכבים ולהחזיר את בני האדם לממדי נמלים.

0:09:27.955,0:09:30.864
עם הלילה השני, ואן גוך מחפש גם את הנתיב של הבלתי מוגבל.

0:09:30.864,0:09:35.179
הוא מכניס חידושים על ידי הצגה בשמיים שלו,[br]באופן שציירים יודעים טוב להשיג:

0:09:35.179,0:09:38.212
את כוח ההתפרצות

0:09:38.212,0:09:40.814
-מפולות,

0:09:40.814,0:09:43.758
- ושטפונות

0:09:43.758,0:09:50.214
אבל הפעם, זה לא כדי לחגוג את המדע מול הדמיון,[br]אלא את כישורי כוח הרצון שלנו.

0:09:50.214,0:09:55.594
אכן, הרצון שלנו יכול לעמוד איתן[br]אפילו בפני מה שיכול להרוס אותו.

0:09:55.594,0:10:04.609
זהו העיקרון של 'הנשגב הדינאמי': כדי לתפעל אותו[br]צריך צורות קטנות חופשיות אל מול כוחם של היסודות.

0:10:04.609,0:10:12.780
במאה ה-17, זו היא קתדרלת טולדו האיתנה[br]שמשחקת את התפקיד הזה של נקודת ציון תחת שמיים כתומים..

0:10:12.780,0:10:21.129
ואן גוך מחליף כוחות אלה ישירות בשמים מעל הצריח הגאה של סן-רמי.

0:10:21.129,0:10:28.860
הטירוף לכאורה של ליל הכוכבים מחושב כל כך טוב![br]הכפר הפרובנסלי הבנאלי מתאים למיתוס:

0:10:28.860,0:10:32.860
נקודת הציון העילאית מול ההלם של המודרניות.

9:59:59.000,9:59:59.000
כתוביות בעבריות: זאבה ליפשיץ